|
|
עמוד:10
10 ״אשה עבריה בל יאבד חלקך״ : נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה הנצחת שרה אהרונסון . על חשיבות מקומה של שרה אהרונסון בנרטיב הרביזיוניסטי עמד המחקר קודם לפרסום הלקסיקון . 6 ההתעלמות ממקומן של נשים בתיאור אירועי עבר אינה ייחודית לדיון על לקסיקון זה . הלקסיקון מהווה תמונת מראה למקובל בחברה הישראלית ובמחקר ההיסטורי שנים רבות . 7 גישה כזו כלפי נשים אפיינה את המערכת הפוליטית מימין ומשמאל, ולכך היה ביטוי בעיצוב סיפורי העבר של החברה הישראלית . הפער הקיים בין הכתוב בלקסיקון להיקף פעילות הנשים בפועל בארגונים ותנועות המוגדרים ימין ממחיש את העומד מאחורי הדיונים בספר זה . התיעוד מצביע על כך שהיו נשים פעילות בכל הארגונים המוגדרים כימין ציוני ובכלל זה התנועה הרביזיוניסטית על ארגוניה כמו גם הזרם הציוני כללי . הכרזה של תנועת החרות משנת 1948 ( ראו לעיל, עמ' 123 ) , מעידה כי הנשים והגברים, לפחות מהזרם הרביזיוניסטי, היו מודעים להיעלמותן ודחיקתן של נשים מהזיכרון התנועתי והלאומי . 8 מחקר היסטורי זה, העוסק במקומן של נשים בתולדות הממסדים של הארגונים הפוליטיים בימין, בדק את משמעות מודעות היעלמותן ודחיקתן של הנשים הפעילות במפלגות וארגוני הימין . התקופה שנבדקה היא החל מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים ועד מחצית שנות החמישים . נבדקה הגדרת הזהות של הפעילות, ובהמשך לכך נבחנה השפעת התהליכים הפנים מפלגתיים על תפיסות מגדריות והגדרת הזהות של חברות המפלגות . ברצוני להודות ל- Hadassah Brandeis Institute באוניברסיטת ברנדייס ולפרופ' שולמית ריינהרץ על התמיכה והתרומה למחקר זה בראשית הדרך . לפרופ' יוסי כץ ולקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה, אוניברסיטת בר-אילן, על התמיכה בהוצאת ספר זה לאור . 6 מלמן, מותה של סוכנת, עמ' 413 – 434 . 7 באומל שוורץ, היינו שם איתם, עמ' 453 . 8 לדוגמה ספרה של לאה גלעדי, עליהן לא כתבו .
|
|