|
|
עמוד:11
מבוא׀ 1 1 אצלן ) — כגון דיכאון אחרי לידה, סרטן שד, סרטן צוואר הרחם וההשפעה השלילית שיכולה להיות לגיל המעבר על הבריאות והרווחה הנפשית — השתפרה מאוד . עד לא מזמן, נשים סבלו משיעורים גבוהים של סיבוכים לאחר הלידה, לא היו תוכניות לאומיות לאיתור סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, ולהשפעות משנות החיים של גיל המעבר התייחסו בזלזול . כעת, למרבה המזל, התחלנו לשנות כיוון בגישתנו לבריאות האישה, והדבר ניכר בדמות תוצאות בריאותיות טובות יותר . יש עוד הרבה עבודה, אבל סוף-סוף היבטים רבים בבריאות האישה, תחום שבמשך שנים רבות כל כך נותר מוזנח ברפואה, זוכים עתה להכרה ולטיפול . יש לנשים כיום רופאות ורופאים גינקולוגים, מנתחות ומנתחי שד, וגם מומחים ומומחיות לגיל המעבר ; יש בדיקות ברמה הארצית לאיתור סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, וגישה טובה יותר לטיפול גופני ונפשי טרום הלידה ואחרי הלידה . את ההתפתחויות הללו יש לקדם בברכה, כמובן, אבל חשוב לשאול — היכן ההתקדמות המקבילה בטיפול בבעיות בריאות של גברים ? אין "יועצים לבריאות הגבר" NHS-ב ( שירות הבריאות הלאומי בבריטניה ) . ניתן לטעון שזה משום שגינקולוג לא יכול להתעניין במחלות גברים . בפועל, כמעט כל הרופאים המומחים מתבוננים במטופלים שלהם כאינדיבידואלים, לוקחים בחשבון גורמי סיכון של גברים ופועלים בהתאם . אלא שבפרקטיקה, על מנת לשפר את התוצאות בתחום הבריאות לגברים, נדרש משהו גדול בהרבה מאשר התחשבות במגדר שלהם כשמנסחים תוכנית טיפול . בבריטניה לא קיימות תוכניות לאומיות לאיתור סרטן בלוטת הערמונית או סרטן האשכים . מצבים כגון חוסר בטסטוסטרון והפרעות זקפה לא זוכים להכרה הראויה בציבור, ובנוסף רבים מאנשי מקצועות הבריאות לא מבינים אותם מספיק . ולבסוף, בנרטיב התרבותי אשר מתעקש שאנחנו צריכים להיות קשוחים ו"להיות גברים", בריאות הנפש נותרה בגדר טאבו .
|
|