הרס, יצירתיות וגורל הקפיטליזם: על יוזף שומפטר וספרו

עמוד:12

12 | קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה כמה שזו נעשית בדקדקנות, אופיינית תמיד להידרדרות במעמד" . הניעות החברתית בתאגיד המודרני תלויה אף היא בהתנהגות וביכולות . רבות מאותן תכונות שנדרשו מהיזם הכרחיות גם להשתלבות באליטה החדשה — ובין השאר כישורים כמו מרץ, תבונה וחזון — אך הנהגה תאגידית תובעת גם תכונות אחרות, כמו היכולת לנהל אנשים ולשמור על חדות מחשבה ברצפים מתישים של פגישות עסקיות . השתנותו המתמדת של הקפיטליזם לא הפחיתה את הצורך באליטות ; היא רק שינתה כמה מהמאפיינים הנדרשים לטיפוס לשורותיהן . הרעיון הניטשיאני השני המבצבץ בכל כתביו של שומפטר הוא הטינה הכבושה, הרסנטימן ( Ressentiment ) : העוינות הנפשית של הרוב הנחוּת כלפי המיעוט הנעלה, והניסיון של הרוב העוין לפחת בהישגי היצירתיים והמצליחים . כבר ב'תאוריה של התפתחות כלכלית' משנת 1911 הציג שומפטר את הרגש האנטי-יזמי כמרכיב מובנה בחברה הקפיטליסטית . הוא טען שהדינמיות שהוזרמה לעורקי החברה הקפיטליסטית בידי היזם היא זו שהפכה אותו למושא עוינות . עליית היזם החדש — ועימו אמצעי ייצור חדשים וארגון חדש של הייצור — הביאה בהכרח לדעיכה כלכלית יחסית של אלו שהסטטוס קוו היטיב עמם . איכרים ובעלי מלאכה שהפסידו בתהליך ההתפתחות הכלכלית גינו את היזם, שעה שצאצאיהם של אלו שטיפסו לפסגה בשלבים המוקדמים של ההתפתחות הקפיטליסטית בזו לחדשן כמתעשר חדש . שומפטר הדגיש כי הליך זה של ניעות חברתית יחסית כלפי מטה ( Deklassierung ) הוא בן לווייתו הבלתי נמנע של הצד הדינמי של הקפיטליזם — מה שיכונה בפיו מאוחר יותר "הרס יצירתי" . ממש כמו מרקס, גם שומפטר טען שהקפיטליזם יוצר את מתנגדיו, אך טענתו הייתה כי ההתנגדות הזו לא נבעה מהתרוששות חומרית אלא מהטינה הנפשית שנוצרה בשל הדינמיות היזמית . הנחות אלו עמדו ברקע העניין שגילה שומפטר כל חייו בשאלת סוד קסמו של הסוציאליזם . ראשית ימיו כאיש רוח הייתה כשהמפלגות הסוציאליסטיות באוסטריה ובגרמניה נמצאו בעלייה . בשלב מוקדם בקריירה שלו הוא זכה להכיר את גדולי האינטלקטואלים הסוציאליסטים בדורו, ושמר על קשרים איתם לכל אורך חייו . שומפטר היה אפוא מודע לכוח המשיכה של הסוציאליזם לא רק אצל המוני העמלים אלא גם בקרב המוחות המבריקים ביותר . בניסיונו לעמוד על הסיבות לכוח המשיכה של הסוציאליזם שאב שומפטר השראה לא רק מניטשה אלא גם מאיש מדעי המדינה האיטלקי וילפְרֵדוֹפָּארֶטוֹ . הלה, כלכלן ליברלי מוערך, סבר שהסוציאליזם אינו רציונלי מבחינה כלכלית,

הוצאת סלע מאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר