|
|
עמוד:9
ג'רי מולרק הרס, יצירתיות וגורל הקפיטליזםק על יוזף שומפטר וספרו | 9 למד אתנולוגיה . אחרי שהשלים את לימודי המשפטים באוניברסיטת וינה עבר שומפטר לקהיר . הוא היה שם לשותף במשרד עורכי דין איטלקי, ניהל את כספיה של נסיכה מצרית וצבר הון . בזמנו החופשי כתב ספר על אופייה של התאוריה הכלכלית, שהכשיר את דרכו למשרת הוראה באוניברסיטה אוסטרית . בשנת ,1911 כשמלאו לו ,26 זכה שומפטר בפרופסורה בצ'רנוביץ' שבבוקובינה המרוחקת, במזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית . כשהגיע לגיל הפלאות שלושים כבר נמנו לזכותו ארבעה ספרים, ששלושה מהם לפחות היו ראויים לתהילה כ"פורצי דרך" . הוא גם החל לתרום מכתיבתו לכתב העת Archiv für Sozialwissenschaft und Sozialpolitik בעריכתו של מקס ובר, שהיה אז כתב העת המוביל בתחום מדעי החברה באירופה הדוברת גרמנית . בשנת ,1921 כשמועצת המנהלים של כתב העת אורגנה מחדש אחרי מותו של ובר, צורף שומפטר לחבר עורכיו . אחת התכונות הבולטות ביותר במחשבה האירופית בעשור האחרון של המאה ה- 19 ובעשורים הראשונים של המאה ה- 20 הייתה הדגש המחודש על חשיבותן של אליטות . תפקיד האליטות היה נושא חשוב בתפיסות ליברליות במשך רוב שנות המאה ה- ,19 וליברלים חתרו ליצור את התנאים המשפטיים שבהם יוכלו בעלי כישורים רבים או יצירתיות רבה לצמוח ולהשפיע . כמה הוגים סברו כי התרחבות זכות ההצבעה לכלל הגברים בשלהי המאה יצרה איום על תהליך זה . הרחבת הדמוקרטיה הובילה לצמיחת מפלגות המונים חדשות, שהטיפו לתורות שוויוניות יותר ובמיוחד לסוציאליזם . אחת התגובות של האינטלקטואלים הייתה התמקדות בצורכי האליטות ובצורכיהם של פרטים יחידי סגולה . פרידריך ניטשה ראוי, אולי, לזכות בתואר סנדקו של גל חדש של בעלי תורות אליטה שהסבירו את הסוציאליזם של התקופה בסיוע מנות נדיבות מדבריו על הפסיכולוגיה של הטינה הכבושה, הרסנטימן, שנדון בו בהמשך דברינו . שניים מהנושאים החוזרים הבולטים ביותר בכתבי שומפטר הם ניטשיאניים : תפקיד הקומץ הנעלה כמקור של יצירתיות, וההשפעה המשתקת של טינתם של הרבים כלפי הקומץ היצירתי . מתחילת הקריירה שלו ראה שומפטר ביצירתיות, באבולוציה וביחידים נעלים נושאי מפתח בהסבריו להתפתחויות בתחום מדעי החברה, ואת השלכותיהם היה עתיד לחקור בתחום הכלכלה ואחר כך במקומות נוספים . נושא האליטות היצירתיות עולה בקווי מתאר כלליים בספרו הראשון של שומפטר, טבעה ועקרונותיה העיקריים של הכלכלה הפוליטית ( 1908 ) , ומנוסח שם באופן מפורש במונחים ניטשיאניים . את עיקרם של 600 עמודי הספר הקדיש שומפטר לפירוט המרכיבים היציבים והסטטיים של הקפיטליזם, אך על
|
|