|
|
עמוד:11
11 פתח דבר אל טראומת האחר, הקשיבו לעדויות הכואבות והעניקו לחברה הישראלית באמצעות הקולנוע דגם מוסרי של אחריות כלפי הלומי הקרב . תודה מיוחדת ליוצרות נורית קידר ועירית גל על סרטיהן המורכבים והמשפיעים, ועל השיחות הארוכות שסייעו לי להבין את הטראומה מנקודת מבטן הקולנועית ואת עמדת היוצרת-העדה-המאזינה . תודה לאנשי עמותת נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, על הסיוע בהשגת הסרטים, לארכיון הסרטים של החוג לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב ולארכיון סרטי הסינמטק בירושלים . תודה לקרן יהושע רבינוביץ' לאמנות על התמיכה בהוצאת ספר זה לאור . תודה להוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ובייחוד לממונה על ההוצאה, סמדר רוטמן, שליוותה ברגישות ומקצועיות רבה את תהליך הוצאת הספר מראשיתו ועד תומו . תודה מקרב לב לעורכת הספר, יעל אופיר, על עריכתה המסורה, הסבלנית והמעמיקה . יעל הסירה בקפדנות ובנועם מעקשים שיצרתי, ויישרה את העקוב מתוך אמונה עיקשת שספר אקדמי ראוי שיהא בהיר וקריא . תודה למגיהה רעות יששכר על עבודה המקצועית, לגרפיקאית ספי סיני על העיצוב והעימוד מאירי העיניים, ולהדס בלום על הסיוע הרב בשלבי הסיום : ההגהה המוקפדת והמפתוח . אימי, מירי, הלכה לעולמה טרם הושלם ספר זה . כצלמת אמנות ועיתונות, חוותה אימי מבעד לעדשת המצלמה את צדדיו המוארים והחשוכים של העולם שאנו חיים בו, על כל יופיו ואכזריותו . מבטיה טמונים במילותיי בספר זה, בכאב ובגעגוע . ולבסוף, ולמן ההתחלה, לא הייתי נושא את כל זה לולא האהבה . תודה מוריה . אדם צחי
|
|