|
|
עמוד:13
13 2023 / 10 / ,07 שמחת תורה בערב הקודם אכלנו ארוחת חג בבית משפחת ביטן, משפחתה של שירן, ברעננה . היה יום ארוך מאוד והיינו גמורים מעייפות . כשסיימנו את הארוחה היה ברור לנו שאנחנו נשארים לישון אצלם בבית . הדירה שלנו נמצאת אומנם במרחק רבע שעה הליכה, אך במצב העייפות שלנו, זו הייתה רבע שעה יותר מדי . מהר מאוד נרדמנו על המיטה בחדר האורחים שנמצא בממ"ד . סביב השעה 30 : 05 שירן העירה אותי בבהלה . "אלקנה, היה לי סיוט ! מאות מחבלים חדרו ליישוב שהיינו בו ורדפו אחרינו ולא הצלחת לירות בהם" . אני, שהייתי גמור מעייפות, מלמלתי לה "שירנוש, הכל טוב, אין לך מה לדאוג", אבל היא התעקשה . חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה "שירנוש, אל דאגה . אני פה איתך ושום דבר לא יקרה לך" . תוך שניות נרדמתי שוב . בשעה 30 : 06 התעוררתי . בקושי הספקתי לפתוח עיניים וקלטתי שאני מוקף בכל בני משפחתה של שירן . "מה הפעם ? " אמרתי מתוך עייפות . מסתבר שהייתה אזעקה וכולם נכנסו לממ"ד . ברקע שמעתי רעשי יירוטים בלתי פוסקים של כיפת ברזל, אך השתדלתי לא לתת להמולה להשפיע עליי יותר מידי, הרי החוק הידוע קובע
|
|