|
|
עמוד:12
על הנסים ועל הטבע 12 מראש למגבלת האנכרוניסטיות של תפיסת הטבע שלנו ביחס לתפיסה של קדמונינו . גם לקדמונינו הייתה — וגם לנו יש — תודעה באשר לאופן ההתנהלות השגרתי של הטבע ויכולת זיהוי של חריגה ממנו . לצד זאת, למרות דמיון בסיסי זה, אין ספק שההמשגה האנושית בנוגע לאותן חריגות ויחסן להתרחשויות שגרתיות עברה שינויים מרחיקי לכת במשך אלפי השנים שבהן נכתבה ספרות ההלכה . למשל, עמדתו של יום שנס הוא שבירה של חוקי הטבע עומדת רק בעולם מושגי ותודעתי שלפיו ההתנהלות הטבעית קשורה בחוקים נוקשים . לפיכך בתקופה שבה ההתרחשות הטבעית לא נתפסה כנשלטת על ידי חוקים נוקשים, ממילא לא היה מקום לתפיסת נס שלפיה הנס הוא אירוע השובר את אותם חוקים ומכאן שהתרחשות נסית הומשגה ככל הנראה באופן אחר . כמו כן, ההסבר לאותן חריגות ואף מידת הקלות שבה היה אפשר להשתכנע שאכן חריגות מעין אלה התרחשו במציאות השתנו ככל שההבנה האנושית בדבר החוקיות הטבעית התבססה והושתתה על תאוריות וחוקים מדעיים, כפי שראינו לעיל בדבריו של יום . לכן כעמדת פתיחה למחקר מהסוג שעוסק בו ספר זה, חיוני לזכור שמושגי היסוד שאנו עוסקים בהם, כלומר נס וטבע, הם דינמיים ואינם קבועים ויציבים . במילים אחרות, אמונה בנסים בתקופת המשנה יכולה להיות שונה במידה ניכרת מאמונה בנסים במאה ה – 21 ולהפך . לאור הזיקה העמוקה שבין מושג הנס למושג הטבע, נראה שסקירה קצרה של מספר נקודות מרכזיות בפילוסופיה של המדע תעשיר את ארגז הכלים האינטלקטואלי שבאמצעותו נוכל לבחון את סוגיית הנס והטבע בספרות ההלכה, בייחוד בהקשר של הבנת המושג 'חוקיות טבעית' או 'חוקיות מדעית' . הפילוסופיה של המדע עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות, שעיקרן הוא העיסוק המדעי 5 בתוך כך, דנה הפילוסופיה של המדע, בין השאר, בשאלות האלה : והידע העולה ממנו . מה הבסיס הרציונלי לעיסוק המדעי ? מה היחס בין תגליות מדעיות לאמת ? האם המדע מתקדם, ואם כן, כיצד אפשר להסביר מהפכות מדעיות ? כיצד אפשר לדעת שאכן ידיעותינו על העולם היום טובות וקרובות יותר לאמת מאשר ידיעותינו עליו בעבר ? האם ישנן שאלות שהמדע אינו יכול לענות עליהן, ואם אכן כך, מדוע קצרה ידו של המדע לענות על שאלות אלה ? מה ההבדל בין ידע שמושתת על המדע ובין ידע שמושתת על ערוצים לא – מדעיים ( כגון דת, אסטרולוגיה, 'היגיון בריא' וכדומה ) ? מה מידת ההשפעה של הקשרים תרבותיים – חברתיים על תפיסותינו המדעיות ? 5 מפאת קוצר היריעה, הדיון על הפילוסופיה של המדע תומצת לכדי מינימום הכרחי שבוודאי קצר מלהכיל את העומק והרוחב שטמון בדיסציפלינה זו . לסקירות בסיסיות של התחום, ראו . A Rosenberg, Philosophy of Science – AContemporary Introduction, Routledge, New York 2012 ; ובעברית, קורס פילוסופיה של המדע, האוניברסיטה הפתוחה, תל – אביב 1977 ; א' וורם, רציונליות וקדמה במדע, משרד הביטחון, תל – אביב 2004 ; י' אגסי, תולדות הפילוסופיה החדשה, רמות, תל – אביב 1993 .
|
|