|
|
עמוד:7
[ ] פתח דבר זכה לקריאתם של שניים ואף שלושה עמיתים, ולאחר כל אלה השכילו המחברים לבחון את כל ההערות וההצעות ולשלבן במאמריהם . אין מפעל גדול כזה יוצא לדרך, עובר מכשולים ומעקשים ומגיע לסיומו ללא עזרה . ברצוני להודות למרכז אהרן ורחל דהאן לקידום תרבות ומסורת ספרדיות – למנהלו, חבר הכנסת שמעון אוחיון, לאורה קובלקובסקי ולמאיה פינקלשטיין, על סיועם הבלתי נלאה בארגון הכנס הבינלאומי בשנת 2006 . לולא התקיים הכנס לא היה ספר זה מתפרסם . אני גם רוצה להודות להוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן : למנהלת ההוצאה, מרגלית אבישר ולפרופ׳ אפרים חזן, שכיהן כראש האקדמי של ההוצאה עד 3 ,20 על תמיכתם המקצועית, ולענת גל על טיפולה המסור בעריכת הספר ובהפקתו . תודה לצילה שטרן על עריכת הלשון . תודתי העמוקה נתונה גם לחברי פרופ׳ אבינועם כהן על עזרתו הרבה לאורך כל תקופת ההפקה של ספר זה . שלושה שערים בספר : היסטוריה, רוח ותרבות ומחשבת ישראל, ובהם שנים עשר מאמרים . מאז אמצע המאה השבע עשרה ועד ימינו יש רציפות בתיעוד המנהגים והלשון, מקהילות דרום מערב צרפת, ובמיוחד מבורדו ומבאיון . תופעה מיוחדת זו מאפשרת ל משה בר-אשר לעקוב אחרי תולדותיהן של קהילות אלה במשך כשלוש מאות וחמישים שנה . דרך ניתוח ה- vita religiosa , מערכת הטקסים ביהדות, חיים ברקוביץ מנתח את הטרנספורמציה התודעתית של יהודי צרפת מתקופת המשטר הישן לתקופה שלאחר המהפכה . דותן גורן סוקר את תולדות אחת משתי הפרשות שהסעירו את היישוב היהודי בארץ ישראל ובתפוצות – שעניינן שאלת הבעלות על המקומות הקדושים בירושלים . המאמר עוסק בפרשת הרכישה של קברי המלכים על ידי משפחה יהודית מצרפת ומסיים במספר שאלות לגבי אי-כיבוד החוזה על ידי ממשלת צרפת . יגאל בן-נון סוקר את המצב הייחודי של יהודי מרוקו ערב העצמאות . יהודי מרוקו התלבטו בין שלושה מוקדים שונים ואף מתחרים : לאומיות מרוקנית, תרבות צרפת ומסורת יהודית . המאמר עוסק, בין השאר, בשפה, בפוליטיקה ובכלכלה, בדגש על רשת החינוך הפורמלי ( בתי ספר של כי״ח ) והבלתי פורמלי ( בעיקר תנועת הדז׳ ) . צילה הרשקו סוקרת את טקסי הזיכרון של מלחמת העולם השנייה, ואת ההתעלמות בטקסים אלה מפועלה של תנועת ההתנגדות ( הרזיסטנס ) היהודית . לטענתה התעלמות זו נובעת בחלקה מחוסר ידע, אך בעיקר היא משקפת את תפיסת הממשל הצרפתי והקהילה היהודית בצרפת כי יש בעייתיות בהתארגנות יהודית על בסיס לאומי ברפובליקה שאינה מכירה ב״קהילתיות״ . יאיר אורון טוען שתנועות השמאל הקיצוני אינן תופעה יהודית, אבל לפעילים היהודים בשמאל הקיצוני הייתה, במודע ושלא במודע, בעיית זהות יהודית . במאמר זה הוא מבקש לבחון את הבעייתיות של המרכיב היהודי בזהותן של תנועות השמאל ואת הקשר
|
|