מבוא: שימוש בכינויי-סתר בישוב היהודי בטרם מדינה

עמוד:יג

ועוד ( ; הודעות על העברת פספורטים, ויזות וכד' ליושבי מחנות פליטים באירופה הוסוו כהודעות על משלוח חלקי­לבוש, כביכול ) "מכנסים' / "חולצה", "כובע", "חזיה" ( או הספקת סוגי­מזון עונתיים ) תפוחי­ אדמה, עגבניות ( . בשיחות­טלפון על כלי­נשק באיזורי ההתישבות דיברו על אביזרים חקלאיים כמו מרסס, מגוב, דיסקוס וממטרה, ואילו בערים הזמינו משלוח והעברת מקררים ובלונים­של­גז . לפי מיטב ידיעתנו פעלה השיטה יפה, ולא נודע כי עוררה את חשדם של המצותתים לשיחות מן הבולשת או של קוראי המכתבים והמברקים בצנזורה . קודים זמניים שימשו להתקשרויות מזדמנות בין ארץ לארץ : כך ב­ 84­ 1947 בין אנשי הרכש בין צ'כיה ליוגוסלביה; או לשליחי העפלה ברומניה ­ ובאוסטריה; צרפת ­ איטליה­, או בין משלחת ה"הגנה" לארה"ב ­ וארץ­ישראל . דרבים ושיטות בתקשורת עם חו"ל הקשרים עם חוץ­לארץ היו קשים לעומת אלה של ימינו . המסע מא"י לאנגליה או לארה"ב נמשך שבוע ושבועיים, ונהוג היה שהנוסע נוטל עמו בניירותיו דפים ובהם פירוט הנושאים ותת­הנושאים שהעריכו כי בהם יעסוק בהיותו בחו"ל ­ וכל נושא ותת­נושא היה מצוין במספר ובתאריך . העתקי הדפים הללו נשמרו גם בארץ . והודעות מחו"ל שהועברו ברשת האלחוט הממשלתי נוסחו כתשובה לסעיף זה וזה במכתב מסחרי כביכול מיום מסויים . כאשר צצו מפעם לפעם עניינים שלא נצפו מראש, השתמשו בכינויים או בתיאורים שהכותב יכול להניח כי הממוען גם הוא יהא מודע למה הכוונה, שהרי שניהם כאחד מעורים בעניין ובאנשים הקשורים בו . לרוב עלו הדברים יפה, אך היו גם מקרים שהמקבלים לא הצליחו לפרש נכונה את הרמיזה והכותב נדרש לחזור ולפרשה . היו מכתבים ומברקים שהוצפנה וכך גם שודרו על­ידי התח"ל ) "תחנות חוץ­לארץ" ( של שירות הקשר . בךגוריון מספר ביומנו, בשהותו בארה"ב בימי מלחה"ע השניה, כי ישב ארבע שעות ופענח הודעות בצופן שקיבל מן הארץ . יש שאדם מהימן, שנסע לחו"ל, היה משנן לעצמו בעל­פה מקיר ארוך למדי, והעלהו מילולית על הנייר אחרי שהגיע לחו"ל, בלי שהבין את תוכנו לאשורו . ברור כי קשה היה לקבל החלטות מהירות באמצעות תקשורת כזו . היו מקרים שלשיחה בטלפון עם לונדון נסעו לילה ברכבת למצריים, כדי לשוחח משם, או להבריק משם, בהרגשה של חמיקה מן הצנזורה הארצישראלית . היו גם כתבות­קש למשלוח מכתבים מחו"ל לארץ­ישראל . ניתן להניח בבטחה כי אנשים תמימים כמנהל חשבונות באגודה להספקה חקלאית או פועל בדפוס לא ימשכו אליהם מלכתחילה תשומת­לב הבולשת והצנזורה להתחקות אחרי מכתביהם ולבדוק בחומרה את תכנם . וזאת, בדומה לדירותיהם של סוחר עשיר ומכובד או של איש מדע הנודע כשרוי באוהלו­של­מחקר ששימשו למחסני­נשק . מובן כי תוכנם של המכתבים והמברקים הותאם לעיסוקיו של בעל­הכתובת, וארון כרטסת חשבונות בלשכת­המס המרכזית גנז את חשבונות התעשיה הצבאית של ה"הגנה" . עצה יעוצה, על­כן, למעיין היום בארכיונים שאינם קשורים לכאורה כלל בעניינים בטחוניים או מדיניים . להזהר י"ג

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר