מבוא: שימוש בכינויי-סתר בישוב היהודי בטרם מדינה

עמוד:י

שיחה זו עם החוקר הצעיר הניעה אותנו לנטות להסיר מכשול מהבאים לקרוא כתבים שנשתמרו ­ מסמכים, פרוטוקולים, מברקים ומכתבים ­ של אותם זמנים . * כתבים אלה, ככל שהסוואתם והצפנתם היתה טובה בשעתה, ולשעתה, עלולים להטעות ולהכשיל בהבנתם את בני­זמננו העשויים להגיע בתום­לב להנחות ומסקנות שתהיינה אולי מעניינות ומרחיקות­לכת ­ אך סטויות מאוד . יש להניח, למשל, כי מי שיזדמן אצל מברקים והודעות משנות 84­ 1945 יתמה כיצד הצליחו פליטים יהודים רבים כל­כך להגיע בימי מלחמת העולם השניה עד לאוסטרליה, ועתה עמל המוסד לעליה ב' להעלותם ארצה מנמל סידני הרחוק . אולם, התעלומה­כביכול נפתרת למי שיידע כי סידני זו אינה נמל ביבשת החמישית אלא כינוי לנמל מרסיל שבצרפת . בין לשון­בינויים וצופן שיטת הכינויים המוסכמים אינה שמישה לנושאים משתנים ובלתי צפויים­מראש . לאלה משתמשים בדרך כלל בצופן, שעיקרו הוא הצגת אותיות ומספרים בצירופים מוסכמים במקום האותיות הנכונות . פענוח צפנים היא מלאכה רבה ומורכבת, אך אטימותם לעולם אינה מובטחת . * * עם כניסת המחשבים לתחומי הפיצוח יש מי שקובע כי שוב אי אפשר לאבטח שום צופן בפני פיצוחו . אם כי עיקר השימוש ב"הגנה" ובמוסדותינו הלאומיים היה בדרך הכינויים, השתמשו לעתים גם בצפני­כתב, אשר במבט­לאחור הם נראים פרימיטיביים למדי לעומת מה שנהגו בו מדינות וצבאות מערביים באותם ימים . מובא כאן, לדוגמא, תצלום של מכתב ) עמ' 415 ( בצופן ששלח יהודה ארזי ארצה כאשר עסק ברכש בפולין ) הוא אף מרמז, באותו מכתב עצמו, מהו המפתח לפענוח . . . ( אבל עיקר ההעלמה וההסוואה נעשו באמצעות כינויי­סתר . הנושאים הסודיים שבהם עסקו הארגונים היהודיים בארץ­ישראל בימי שלטון המנדט היו שונים, ו"שותפי­הסוד" בכל ענין לא היו רבים . לכן פשוט יותר וקל יותר היה להשתמש לא בצופן אלא בכינויים שקבעו ביניהם, או לפי מה שהכתיבו הממונים עליהם . רוב הכינויים בלקסיקון זה הם לאנשים, כי עיקר תשומת­הלב ניתנה להסוות את האנשים והנשק, לבל יפלו בידי השלטון, ולכן הקפידו על כינויים לאנשים, כאמצעי זהירות לא רק בשימוש בכתב, אלא לעתים גם בהופעתם בפני עמיתיהם וחבריהם לפעולה . אי­ידיעה של שמות נבונים תמנע מקרים שאם יתפס מישהו ולא יוכל לעמוד בחקירתו ­ לא יזהה פעילים שהמשטרה או הבולשת לא ידעום . באין לאיש­מחתרת ידיעה נכונה עליהם ­ הריהו מובטח כי לא ייכשל ולא יכשיל . * מן הראוי להדגיש כי גם תקופה ניכרת לאחר קום המדינה הוסיפו רבים להשתמש בפניותיהם וביומניהם בכינויים שהיו רגילים אליהם בכתיבתם בעבר . * * במהלך מלרוה"ע הראשונה והשניה פיענרוו הצדדים הלוחמים לא אחת את צפני האויב, אף כי לעתים העדיפו שלא לגלות עובדת הפענוח, וליהנות מקריאה שוטפת של תשדורות האויב, הבטוח כי הן נעלמות ממנו . על כך במלחה"ע הראשונה ­ ראה "מברק צימרמך, ספרה המרתק של ברברה טוכמן ) תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת 'מערכות' ( . גם במלחה"ע השניה פענחו הבריטים את הצופן הגרמני "אניגמה", ושוב נזהרו שלא לגלות את סודם . י'

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא