|
|
עמוד:11
ניסן שור 10 של אירועים על ציר זמן, באופן שייצור סיפור קוהרנטי שבו כל החלקיקים ההיסטוריים קשורים זה בזה, ומשלימים זה את זה באופן שושלתי . זהו ניסיון ראשון לכונן מסורת לתרבות המועדונים המקומית, לייסד לה גיבורים, לסמן אבות מייסדים, להבין את פוליטיקת הריקוד הישראלי, לעקוב אחר התפתחותה בצורה תמטית וכרונולוגית ולהבין איך הכול התחיל בעצם . הספר מעוניין להוציא את תרבות המועדונים בישראל מהממד המקרי אל המיתולוגי . בכדי לעמוד במטרה זו, צללתי אל תוך ארכיוני העיתונות והטלוויזיה הקיימים, בניסיון לדלות מהם כל פיסת התייחסות למועדון זה או אחר . העבודה על הספר נמשכה כארבע שנים, שבמהלכן ראיינתי עשרות אנשים שהיו מעורבים בתרבות המועדונים הישראלית לאורך השנים, בין אם כבעלי מועדונים, כבליינים, כתקליטנים או כאנשי תרבות מן השורה . הופתעתי לגלות כי מספר לא מבוטל מקרב המרואיינים, אפילו בין אלה שמילאו תפקיד מרכזי ביותר בייסודם ובביסוסם של חיי הלילה והבילוי, הפנימו את הצורך להדחיק את תרבות המועדונים ואת היחס המזלזל כלפיה, את התפיסה של חיי הלילה כשוליים ולא משמעותיים, ופעמים רבות התייחסו למה שהיה כמעט מפעל חייהם בזלזול ובנימה מבטלת, כאילו רצו לסלק מעליהם יתוש טורדני . אפשר לייחס זאת לעובדה שחוסר הלגיטימציה המתמשך וכן היעדר התיעוד, שהיו מנת חלקה של תרבות המועדונים הישראלית, תורגמו גם אצל משתתפיה לתחושה של חוסר משמעות . הראייה הממסדית גרמה להם לתפוס את עצמם ואת מלאכתם כשוליים, שכן המועדון וחיי הלילה מעולם לא נתפסו כ"חשובים" כמו מרכיבים אחרים בתרבות הישראלית, ועל כן, ככאלה, נתפסו כמעט כבלתי ראויים ליחס רציני, הן מצד הבליינים עצמם והן מצד המתעדים . ספר זה חולק על דעה זו ומציע קריאה מחודשת בתרבות המועדונים, הנובעת מתוך ההכרה הברורה בחשיבותה כתופעה וכמראה לתהליכים שעברו על החברה הישראלית .
|
|