|
|
עמוד:13
מבוא | 13 מקוונת בתקופת המעבר ללמידה מקוונת מלאה בעקבות משבר הקורונה מנקודת המבט של פרחי הוראה ודרך ארבעה ממדים של אינטראקציות . המחקר התמקד באינטראקציות בין מרצה לסטודנטים בשל ההבנה שמימוש הציפיות בין הצדדים עשוי להביא להרמוניה פדגוגית, המשולה לריקוד טנגו בשניים . הפרק מתאר ארבעה אפיונים של נוכחות מרצה : זמינות המרצה, שימושיות וקלות האינטראקציה, אינטראקציה פדגוגית ואינטראקציה רגשית . כמו כן מוצגות השלכות והמלצות הנוגעות לדרכי הוראה, למידה והערכה איכותיות בעתיד, גם בעיתות של שגרה . הפרק השישי – "למידה מקוונת והתנסות בהוראה מקוונת בקרב סטודנטים להוראה בצל משבר הקורונה" ( גילה זלכה ) – בוחן מהם הגורמים המקדמים ומהם האתגרים והכשלים שחווים סטודנטים להוראה בתקופת משבר הקורונה מנקודת מבטם של סטודנטים המתנסים הן בלמידה מקוונת הן בהוראה מקוונת . הפרק מציג את חוויותיהם של 157 סטודנטים הלומדים במגוון מוסדות להכשרת מורים בישראל . מממצאי המחקר עולה שכדי להתמודד עם המרחק הפיזי שנכפה על הסטודנטים בעת משבר הקורונה, רצוי להשתמש בכלים שיתופיים ולעודד דיאלוגים משמעותיים . הפרק השביעי – "'חיבור בין עולמות' : הקורונה כנקודת מפנה בסיפור ההתפתחות המקצועית של סטודנטיות חרדיות בתוכנית 'אקדמיה - כיתה'" ( מאת רלי רוזנטל ואסנת רובין ) – מתמקד בסיפור התפתחותן המקצועית של סטודנטיות חרדיות בתוכנית ייחודית להכשרה להוראה בתקופת הקורונה . הפרק מציע שהמתח בין מגמות שימור לחדשנות והקיטוב החברתי עשויים להביא לעיצוב מחדש של פרקטיקות בהכשרת המורים . הפרק השמיני – "הכשרת מורים מקוונת : היבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים בהיווצרותה של קבוצה" ( מאת רוני רמות וסמדר דוניצה - שמידט ) – בוחן את היווצרותה של קבוצה בתוכנית ייחודית מזורזת ומקוונת להכשרת מורים שנפתחה בתקופת הקורונה ביוזמת משרד החינוך ובשיתוף שירות התעסוקה הישראלי . התוכנית, "קיוון חדש", יועדה לאקדמאים שפוטרו מעבודתם וביקשה להכשירם בתוך זמן קצר להוראה . בשל המגפה התקיימה התוכנית במרחבים המקוונים בלבד . הפרק בוחן את תפיסתם של המתכשרים והמרצים באשר להיווצרותה של קבוצה בתקופת ההכשרה הראשונית, את האופן שבו תרמה הקבוצה לחבריה בהיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים, ואת הקשר שבין תרומה זו לתחושת מוכנותם לקראת ההוראה . תרומתו המרכזית של פרק זה היא בניסיון לבחון הן את
|
|