|
עמוד:14
14 השיבו כי בחרו באפשרות של המשך ההקפאה , ורק אחוז קטן ( % 5 . 3 ) השיבו כי בחרו באפשרות של תרומה למחקר . משתתף אחד בלבד מכל 286 המשתתפים במחקר השיב כי בחר באפשרות של השמדת העוברים . משום שבתקנות ההפריה החוץ - גופית נתונה האפשרות להארכת משך ההקפאה לחמש שנים, נוסף על חמש השנים הראשונות, וכדי להעריך את מידת יישומה של הקביעה מחוזר מינהל הרפואה משנת 2008 שהארכה זו תהיה בתשלום – המשתתפים במחקר נשאלו אם לאחר שסיימו את הטיפולים ביחידה ההפריה החוץ - גופית אנשיה פנו אליהם בעניין . באופן טבעי שאלה זו הופנתה למטופלי העבר . כמחצית מהמשתתפים ( 42 מתוך 81 ) השיבו בחיוב, וכרבע מהמשתתפים ( 19 מתוך 81 ) השיבו בשלילה . לעניין זה יש משמעות בסוגיית המדיניות הנהוגה ביחידות ההפריה החוץ - גופית ובשאלת יכולתן להתמודד עם העומס באחסון עוברים עודפים בהקפאה ועד כמה הן יכולות לצמצמו . היחס למעמדו של העובר בטרם התחלנו במחקר הנחנו כי יהיה קשר בין הדיספוזיציה הנבחרת ( או חוסר בחירה בדיספוזיציה כלשהי ) בעניין העוברים העודפים, ובין האופן שבו מטופלות ומטופלים תופסים את מעמד העובר . לפיכך המשתתפים נשאלו מהו מעמדו של העובר בעיניהם או ליתר דיוק – מתי לדעתם העובר נהיה לישות בעלת זכויות הנפרדות מאלה של אימו . מרבית המשתתפים ( % 72 ) לא הסכימו ש לעובר אין כלל זכויות . רק מעט יותר מרבע מהמשתתפים ( % 27 ) הסכימו עם קביעה זו . נתון זה תואם לנתון אחר שמצאנו : רוב המשתתפים ( % 64 ) לא הסכימו עם ההיגד שלעובר יש זכויות רק מרגע לידתו . למעלה ממחצית מן המשתתפים ( % 55 ) הסכימו כי לעובר יש זכויות כמו לאדם, מרגע יצירתו במעבדה . זאת ועוד, קרוב לשני שלישים מן המשתתפים ( % 62 ) הסכימו כי יש לעובר זכויות כמו לאדם מרגע העברתו לרחם , והרוב ( % 68 ) הסכימו כי זכויות העובר שברחם מתפתחות בהדרגה לאורך ההיריון . כאמור, משמעותם של ממצאים אלו חשובה לנוכח עמדותיהם של המשתתפים בדבר הדיספוזיציות המוצעות להם ( השמדת העובר ; תרומה למחקר ; ותרומה לאחרים לצורכי הולדה ) . ננתח סוגיה זו להלן . היחס למשפחה החדשה בישראל המשתתפים במחקר נשאלו על עמדתם בעניין המשפחה החדשה בישראל ובייחוד בנושא הזכות להורות באמצעות טיפולי רבייה מסתייעת . בדקנו זאת בשני היבטים : האחד, הזכות להביא ילד לעולם באמצעות הפריה חוץ - גופית ; האחר, תרומה של עוברים עודפים למי שבוחרים להקים משפחות לא "מסורתיות", כלומר שאינן הטרוסקסואליות . מן הממצאים עולה כי עמדתם של המשתתפים בדבר זכותם של יחידים להסתייע בטיפולי הפריה חוץ - גופית למימוש שאיפתם להורוּת הייתה חיובית בעיקרה : מרבית המשתתפים במחקר ( % 9 . 73 ) הסכימו כי לנשים יחידניות יש זכות להביא ילד לעולם באמצעות טיפולי הפריה חוץ - גופית, ולמעלה ממחצית ( % 61 ) הסכימו כי לגברים יחידניים יש זכות שכזו . אשר לזוגות חד - מיניים, למעלה ממחצית ( % 60 ) הסכימו כי לזוג גברים או לזוג נשים יש זכות שכזו .
|
|