מבוא

עמוד:13

מבוא 13 הכוח, נטייה המחזקת את העצמת האוטונומיה הצבאית . לצד אלה, היעדים הנשאפים ומטרות המלחמה, כמו שלילת יכולות האויב והסרת האיום, מקנים יתרון ברור לחשיבה הצבאית ומייתרים במידה רבה שיקולים מדיניים העשויים לתרום למיתון הסכסוך . המאמר הבא, מאת ניצן רותם, מאתגר את הגיונם של מנגנוני סיום הלחימה באמצעות השוואה בין התובנות הפונקציונליות הרוֹוחות לגבי מושג "הפסקת האש" ובין פרשנות חלופית הנשענת על הסבר אנתרופולוגי . ניגוד האינטרסים בין השחקנים השונים המשתתפים בעימות צבאי שומט את השליטה במנגנון הפסקת האש, ומגביל את יכולתם של הדרג המדיני ושל צה"ל להסדיר באמצעותו את רציונל הלחימה, לקדם בעזרתו תכליות אסטרטגיות או להשיג תודעת ניצחון, קל וחומר בשעה שמנגנון זה נכפה על מדינת ישראל על ידי גורמים בין-לאומיים או על ידי הצד השני . תחת תנאים אלה נקטו מקבלי ההחלטות בשלוש תמות במאמציהם לשלוט באופן שבו נתפסת הפסקת האש : "חמיקה מסימון", המציגה את ריבוי המסמנים של הפסקת האש, ריבוי אשר מאפשר לה לחמוק מהניסיונות לסמנה ; הרעיון החזרתי של אש הנפסקת ומתחילה מחדָש ומייצרת וריאציות בלחימה ; הפסקת האש בתורת סיום פתוח של המבצע ושל אחריתו המדינית . כנגד תמות אלה, שכרסמו בתודעת הניצחון, העמידה תפיסת ההפעלה של כוכבי שתי תמות חלופיות : הפסקת אש כניצחון ( תמה המתנגדת לריבוי ולחזרתיות ) , והפסקת אש כניתוק מגע, כמהלך חד-צדדי ישראלי הנמנע מהכרזה על הפסקת אש . מאמרם של ראובן גל ויעקב שנרב, החותם את השער השני, מפנה מבט אל ה"שתיקה" של תפיסת ההפעלה לניצחון ביחס למשמעויות האתיות של טכנולוגיה קטלנית בלתי מאוישת . התפיסה מאיצה תהליך, שהחל כבר בדוקטרינות קודמות, לביסוסן של יכולות ההכרעה והניצחון על טכנולוגיות לחימה בלתי מאוישות, ואף מגדירה אותן כך שהן משקפות בבירור את עליונותה הצבאית של ישראל בכל מרחבי ותחומי הלחימה . שינוי זה גורר תמורה מפליגה בטבע המלחמה, משנה את היקף הנפגעים ממנה ואת זהותם, ואף מעצב מחדש את מרחב ההחלטה המדיני לגבי היציאה למלחמה ולגבי אופני סיומה . למרות זאת, המשמעויות הנורמטיביות שלחימה חדשנית זו נושאת עימה כמעט שאינן נדונות — תופעה מתמיהה לנוכח העובדה שהצבא הישראלי מוביל בשימוש בטכנולוגיות לחימה אלה ובוודאי לנוכח הדיון הבין-לאומי הער בנושא . המחברים מציעים סיבות אפשריות לשתיקה זו ובעיקר מצביעים על מחיריה המתבטאים בצמצום הפיקוח האזרחי על הצבא ובפגיעה בלגיטימציה הפנימית והבין-לאומית המוענקת ללחימה הצבאית . שערו השלישי של הספר, קיימוּת מודל הצבא ומגמות שינוי, כולל שלושה מאמרים הדנים בהשלכות החברתיות של מודל הצבא המקודם על ידי תפיסת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא