מבוא

עמוד:11

מבוא 11 אף שהמאמר הבא יוקדש לליבון הגדרותיה של הדוקטרינה הצבאית ולסקירת מגמות התפתחותה לאורך השנים, לנוחות הקוראים והקוראות נקדים ונגדיר כאן בקצרה מהי דוקטרינה צבאית . "דוקטרינה צבאית" היא בעיקרה מסמך צבאי רשמי אשר נועד להנחות את הפעולה הצבאית ולהציע עקרונות יסוד לבניין הכוח ולהפעלתו ( 2009 Sauboorah - Saraswathi, ) . אלא שתהליכים היסטוריים ותפיסתיים שונים, שינותחו בהרחבה במאמר הבא, מלמדים על עיצובה של הדוקטרינה כך שתשמש ביטוי למערכת האמונות של המוסד הצבאי, המסמן כיצד יש לפרש את המעשה הצבאי ולקדם אותו . הגדרה חדשה זו תנחה את הניתוחים שיוצעו במאמרי הספר . בשונה מהמחקר האסטרטגי, ההבחנות שמציע הניתוח החברתי מזהות את השסע הפוליטי והחברתי, את השינוי באידיאולוגיות ובנורמות, ואת מאבקי ההקצאה האתנו-מעמדיים והמגדריים בישראל, כמו גם את התמורות באופני הסדרת העוצמה הפוליטית וביחסי הדרגים המדיני והצבאי, כמשתנים מרכזיים המשפיעים על הדוקטרינה ובה בעת מושפעים ממנה . כחלק מכך הניתוח מציע גם בירור של אמצעי הפעולה שבהם משתמש הארגון הצבאי בניסיונותיו להתמודד עם הפערים ועם הסתירות בין רכיבי התפיסה, ובין רכיבים אלו לתהליכים החברתיים והכלכליים בחברה בישראל, כמו גם עם החשש מפני שחיקת הלגיטימציה החברתית ואף איבודה . חשיפתם וניתוחם של היבטים אלו אינם רק תנאים הכרחיים לפיקוח דמוקרטי על עיצוב הדוקטרינה, אלא מרכיבים הכרחיים במימוש אחריותו הציבורית של המחקר החברתי בישראל . מבנה הספר אסופה זו חובקת אחד-עשר מאמרים . היא אינה מייצגת תזה תיאורטית אחת, אלא מציעה זוויות ראייה וניתוח מגוּונות, אשר החוט המקשר ביניהן הוא עימות הדוקטרינה הצבאית עם היבטיה החברתיים . בחרנו לשפוך אור על ארבעה ממרכיבי הדוקטרינה, אלו המזוהים ביותר עם היבטים אלה . שני המרכיבים הראשונים נוגעים לדפוסי ההכרעה והניצחון, ולטבעם של אמצעי הלחימה ובחינת השפעותיהם על המוסר הצבאי ועל הלגיטימציה הצבאית הפנימית והבין-לאומית בעידן המלחמות החדשות . המרכיב השלישי הוא מארג היחסים הגלוי והמשתמע בין הדרגים המדיני והצבאי — כאן יובלטו מחירי התבטלותו של ההיגיון האזרחי לפני ההיגיון הביטחוני . המרכיב הרביעי הוא מודל הצבא ועקרונות הגיוס והשירות, מרכיב אשר חושף את יחסיהם המתוחים של אלו עם אתוס צבא העם, כמו גם את האופן שבו עקרונות תפיסת ההפעלה לניצחון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא