|
|
עמוד:11
11 שחור בולע . במשפחות רבות יש סודות, ולפעמים גם דיבור מועט . לעובדות אלה השלכות רבות . משפחתי לא ידעה את טעמה של השיחה, רק הצרכים הבסיסיים בלבד היו קיימים . לא היו שאלות מצדם וגם לא מצדי, רק שתיקה וסודות, ומעבר לכל זה הייתה מוצקותו של קו פרשת מים בינם, הוריי ואחותי, לביני ; קו מפריד, מפני שלא הייתי "שם" . רציתי לרענן את זיכרוני ולקרוא את אשר כתבתי כראשית הדברים בספרי הקודם . הזכרתי שם את העובדה שאהבתי לצפות בערמת תצלומים שהיו טמונים בארון שבחדר הוריי . הם ריתקו אותי וניסיתי לפענח את פשר נוכחותו של גבר שלא היה אבי ליד אמי ואחותי . הדברים שנכתבו היו חלק מהתשובה שיכולתי לבנות, הצד של המבט, ונדרשו שנים נוספות לא מעטות כדי שאחליט להתייחס לצדו התואם של המבט, השתיקה, או כפי שאני מעדיפה לכנותה, הדממה . הסוגיה מורכבת ביותר, כי אם השפה היא כלי רע, כפי שטוען לאקאן, איך בעצם להתייחס למה שמחוץ למילים והוא חלק בלתי נפרד מהדיבור ? נראה לי שאפשר להתייחס אליה רק בעקיפין, דרך ביטוייו השונים של דחף המוות, ביטויו של כוח האינרציה, כפי שכינה אותו פרויד בפרויקט הגדול שלו לפסיכולוגיה [ מדעית ] , כדי לציין את הכוח השואף לצמצם במידה מרבית כל מתח, או במילים אחרות השואף לחזור לאותו מקום, למקום ראשיתי . אנו
|
|