|
|
עמוד:11
הקדמה : לחקור מגדר כאנתרופולוגית וכפמיניסטית 11 זו . תשעת המאמרים שקובצו בספר פורסמו בבמות שונות בשני העשורים האחרונים . הם נערכו קלות והוסף להם "לאחר" — תיאור אירועים ותהליכים בולטים שהתרחשו מאז פרסומם המקורי של המאמרים וכן תובנות שעלו מהמבט לאחור . המאמרים מבוססים על מעורבות אישית שלי בשדות המחקר השונים והם מערבים עיון אקדמי עם התנסות במאבקים חברתיים ופמיניסטיים שונים . המאמר הפותח, "מגדר ואנתרופולוגיה : ענייני נשים באנתרופולוגיה 2 מוקדש לקשר בין אנתרופולוגיה לפמיניזם, בין מחקר חברתי-הישראלית" הומניסטי ובין מאבק פמיניסטי בפטריארכיה הישראלית . הוא דן במקומן ובמעמדן של נשים באנתרופולוגיה הישראלית מאז שנות ה- 20 במאה הקודמת, ובהשפעת מחקריהן על המחקר האנתרופולוגי בישראל . הוא מצביע על העניין הבולט של האנתרופולוגיות בסוגיות הקשורות לנשים ולקבוצות מוחלשות . מהניתוח עולה כי באנתרופולוגיה הממסדית, שהתפתחה באוניברסיטאות, היה מעמדן של הנשים זניח בתחילה . הוא הלך והשתפר בהדרגה ובמיוחד משנות התשעים של המאה הקודמת . על אף שאנתרופולוגיות רבות נדחקו לשולי המערכת ההגמונית-האוניברסיטאית, והועסקו בעיקר במכללות, במכוני מחקר ובפרויקטים יישומיים, הייתה להן השפעה משמעותית על התפתחות המחקר האנתרופולוגי בכלל ועל המחקר על נשים בפרט . שלושה נושאים מרכזיים בספר : הנושא הראשון עוסק ביחסי הכוח המגדריים בחברה הישראלית . הוא נידון בשלושה מאמרים . המאמר "על גב נשים — מגדר בין חינוך לחברה" 3 עומד על הסתירה במבנה הכוח של מערכת החינוך . בעוד שהרוב המוחלט של המורים הן נשים, לגברים יש עדיפות ברורה בניהול מוסדות חינוך ובהנהגת ארגוני המורים . מעורבותי במאבקיהן של נשים על הנהגת הסתדרות המורים תרמה לי רבות להכרת מערכי הכוח ושיטות שימור השליטה של גברים בארגונים, אך גם להכרה של מאבקי נשים על השינוי בהנהגת הארגונים ומוסדות החינוך ולהערכתם . המאמר "מפלגות נשים בישראל : דיון בחשיבותן, בהכחשת השפעתן ובפוטנציאל שלהן" 4 נכתב על רקע מעורבותי בהקמת שתי מפלגות נשים ( ב- 1992 וב- 1999 ) . הידע הרב שצברתי בזכות ההתנסות בהליכי הקמה והתמודדות בבחירות לכנסת חשפו בפניי את עוצמתה של התקשורת בקביעת סדר היום הפוליטי ובהשפעה על גורלם של מתמודדות . ים ושל מפלגות . מתוך פעילות זו למדתי איך המבנה הסקטוריאלי של הפוליטיקה הישראלית שימר את שוליותן של הנשים, שלא הצליחו לפעול בהתאם למבנה זה . למדתי על אוזלת היד של ארגוני הנשים מאז קום המדינה, נוכח הברית המתמשכת בין השלטון החילוני ובין המפלגות הדתיות והחרדיות המדירות בנחישות את הנשים מהשלטון . לימוד מאבקיהן של ארגוני הנשים טרם הקמת המדינה בלחצי ההדרה של המחנה הדתי-חרדי עורר בי הערכה עמוקה למנהיגותיהן . המאמר "'זה גברת 5 מתבסס על עבודת שדה, שלי או אדון' ? ערעור גבולות מגדריים במכון הכושר"
|
|