|
|
עמוד:15
מבוא ורקע היסטורי 15 בחיבור זה יוכח שמידת הפיצול החברתי והחיכוכים בקהילת חלב על רקע פיצול עדתי היו מעטים, בניגוד למה שהתרחש בקהילות גדולות אחרות באימפריה העות'מאנית, ויצוינו הסיבות לכך . החיבור מתמקד בצביון המיוחד של אוכלוסיית הקהילה, שרוב חבריה השתייכו למעמד הבינוני, ושהתקיים בה גם רובד של עשירים מופלגים . בד בבד התברכה הקהילה בתלמידי חכמים רבים, שחלק ניכר מהם התפרנס ממסחר ומעסקי כספים . בולטת גם העובדה שהשבתאות, שמצאה לה מהלכים בקהילה בקרב רבני העיר ובקרב סלתה ושמנה של החברה במאה ה - ,17 לא עוררה מתיחות חברתית בתוך הקהילה, ואף לא נעלמה לחלוטין במאה ה - 18 . מפליאה גם התופעה של היעדר ויכוחים רעיוניים בין חכמי העיר . בחיבור מובלטת גם יציבותה של הנהגת הקהילה לאורך דורות . בין פרקי הספר יודגשו ההיבטים הבאים : א . אופייה המיוחד של החברה היהודית המקומית, ומידת השתמרות צביונה המסורתי של חברה זו בעקבות גלי ההגירה מחצי האי האיברי ומאיטליה . ב . השפעת ההנהגה הדתית והאליטה הלמדנית בעיר על המגזרים השונים בחברה . ג . ההשפעה הכלכלית והחברתית שהייתה למסחר ולמקצועות הקשורים אליו שעסקו בהם רוב יהודי העיר, על חיי הציבור היהודי . תיבחן השאלה האם ההצלחה הכלכלית העלתה את חוסנו של הציבור היהודי כלפי רשויות השלטון והחברה הלא יהודית, והאם היא תרמה גם לשגשוגם של החיים החברתיים, ובאילו אופנים התבטאה השפעה זו . נושאים אלו ייבחנו גם לאור ירידת מעמדה הכלכלי של העיר חלב בשלהי המאה ה - 18 . ד . השפעתה של קהילת חלב על קהילות אחרות, בעיקר בנוגע לשבתאות, לסיוע לשד"רי ארץ ישראל, להתכתבות הלכתית ולהדפסת ספרים . ה . תיבחן תרומתם של החיים האינטלקטואלים בקהילה לעיצוב דמותה כעיר של חכמים ושל סוחרים . ו . ייבחנו הזיקה והקשרים שהתקיימו בין השלטונות והחברה הלא יהודית ובין החברה היהודית . ז . יידון הקשר בין התבססות הפרנקוס ובין חדירת המודרנה לתוך הציבור היהודי במאה ה - 18 . ח . יידונו אורח החיים של יהודי העיר, ותפיסת העולם הדתית והחברתית המקובלת בציבור היהודי . יוצגו חיי המשפחה המסורתיים, שהיו אושיות החיים של החברה היהודית בחלב לאורך כל התקופה, וייבדק האם הושפעו אלה מחדירת המודרנה לחברה היהודית .
|
|