|
|
עמוד:14
14 פרק ראשון 2 במאה זו העמיקו הפרנקוס את השפעתם הכלכלית למזרח התיכון במאה ה - 18 . והחברתית בחלב, אך בד בבד גם התחדדו היחסים בין האוכלוסייה הנוצרית המקומית ובין האוכלוסייה היהודית . ההחרפה ביחסים בין שתי העדות בישרה את 3 מערכת היחסים העכורים ביניהן במאה ה - 19 . החיבור מסתיים בשנת תק"ס ( 1800 ) בשל הסיבות הבאות : א . פלישת נפוליאון בונפרטה למצרים בשנת 1798 הביאה לשידוד מערכות בכל תחומי החיים במזרח התיכון, וגרמה לתהליך מואץ של התמערבות באזור . תמורות אלו הורגשו היטב גם בחלב . ב . בולטת גם התערערות שלטונו של הסולטאן העות'מאני בעקבות פעילות מעצמות המערב, בעיקר למן ראשית המאה ה - 19 . בתקופה זו איבדה האימפריה העות'מאנית חלק ניכר מעוצמתה הצבאית . השתלטותו של שליט מצרים, מחמד עלי, בשנים 1832 - ,1840 על סוריה הייתה אחד הצעדים הבולטים שהובילו את האימפריה העות'מאנית לקריסה . תמורות אלו היו רבות משמעות לחיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של יהודי חלב . ג . זוהרה הכלכלי של חלב הועם בשלהי המאה ה - ,18 בעיקר בגין ירידת מעמדה כעיר מסחר בין - לאומית . ד . בתוך הקהילה היהודית בחלב נפסק בשנת 1805 מנהג הורשת הרבנות, שבמשך כמאתיים שנה הייתה בידי משפחת לאנייאדו . לכך היה קשר לתסיסה החברתית שעברה הקהילה . ה . המאה ה - 19 נודעה כמאה של תמורות מהפכניות, בעיקר בעקבות חדירת המודרנה לחברה היהודית, ואלו התבטאו בין היתר בפתיחת בתי ספר מודרניים ובהשגת שוויון זכויות לכל המיעוטים הדתיים במסגרת הרפורמות העות'מאניות . במאה זו התחזקו הקשרים של קהילת חלב עם ארגונים ועם אישים מרכזיים ביהדות מערב אירופה, תופעה שלא התקיימה בעבר . בשל חשיבותם של גורמי שינוי אלו מסתיים החיבור בשנת ,1800 ערב אותן תמורות . החיבור מתמקד בהיבטים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ורוחניים של קהילת חלב לאורך כל התקופה הנידונה . יהודי חלב היו מושרשים היטב בעיר, שבה חיו אף אבותיהם במשך מאות רבות בשנים, וחשו קשר נפשי עמוק למקום שנולדו בו . במונחי התודעה והזיכרון של האוכלוסייה היהודית המוסתערבית, הייתה זו קבוצה דתית מגובשת בעלת זהות אתנית, שפה, מסורת ותרבות נבדלת מזו של סביבת הרוב המוסלמית . בד בבד הייתה השפעה גדולה, בעיקר מבחינה אינטלקטואלית, של הספרדים שהתיישבו בעיר והתארגנו בקהל עצמאי, על כלל האוכלוסייה היהודית . אמנם הספרדים אימצו את השפה הערבית, אך הם המשיכו תמיד להיות קהל נפרד . למן המאה ה - 17 ואילך הצטרפו אליהם הפרנקוס, שהגיעו מאיטליה . 2 מרכוס, המזרח התיכון . 3 ראו בהרחבה הראל, בספינות, עמ' 13 - ,28 והביבליוגרפיה הכלולה שם . על הגאוגרפיה, על הארכיטקטורה ועל מבנה העיר חלב עצמה בתקופה העות'מאנית יש מחקרים רבים, כגון גאנגלר ; גאובה ; ווטנפוך ; ריימון, הערים ; ריימון, הפרובינציות הערביות ; ריימון, חלב ; ריימון, חלב בתקופה העות'מאנית ; מאנטראן, חלב ; מסטרס ; מרכוס, המזרח התיכון ; פיליפ, סוריה .
|
|