|
|
עמוד:10
01׀ כסף עד שהגעתי ל"פלאנט מאני" השלב האקוטי של הקריסה הכלכלית כבר חלף, והתחלתי לבחון נושאים דחופים פחות אבל יסודיים יותר . ב- 2011 התארחנו בתוכנית הרדיו "דיס אמריקן לייף" ( This American Life ) כדי לשאול את השאלה שהטרידה אותי מאז ארוחת הערב שלי עם דודה ג'נט : "מה זה בכלל כסף ? " המנחה, אַיירָה גלאס, אמר שזאת "השאלה הכי סטלנית" שעלתה בתוכנית אי-פעם . אולי ! אבל אם זה אכן המצב, זאת שאלה סטלנית מהסוג הטוב, זה שממשיך להיות מעניין גם באור הפיכח של הבוקר . חזרתי לרעיון הזה של כסף שוב ושוב, כשאני מפרק את הנושא לפיסות קטנות, קצת בכל פרק . כל פיסה קטנה בפני עצמה היתה מעניינת, אבל ככל שלמדתי יותר, כך הרגשתי שיש כאן סיפור שלם, עמוק ועשיר שצריך לספר אותו . או אז התחלתי לעבוד על הספר הזה . עם הזמן הבנתי לְמה התכוונה דודתי כשאמרה שכסף הוא פיקציה . כסף נותן תחושה שהוא דבר קר ומתמטי, משהו שמצוי מחוץ לתחום מערכות היחסים האנושיות, אבל הוא לא באמת מחוץ לתחום . אמנם, כסף הוא דבר מומצא, פיקציה משותפת . אבל כסף, ביסודו, הוא עניין חברתי שלא נתון לשינוי . החלק החברתי של כסף — הקטע ה"משותף" שב"פיקציה המשותפת" — הוא מה שהופך אותו לכסף . בלעדיו, הכסף הוא סתם גוש מתכת, פיסת נייר, או, במקרה של רוב הכסף היום, רק מספר ששמור במחשבי הבנק . עם הזמן, כמו הפיקציה, גם הכסף השתנה באופן משמעותי . כשמסתכלים לאחור, רואים תקופות ארוכות של יציבות יחסית, ואז פתאום, באיזו פינה של העולם, הכסף משתגע . איזה גאון מטורף הוגה רעיון חדש, העולם משתנה באופן שדורש סוג חדש של כסף, או שקריסה פיננסית גורמת למשבר קיומי בגרסה
|
|