|
|
עמוד:13
13 נפתולי בבל אדריכלית ומרפה ממנה לסירוגין ; בונה ומארגנת את מערכותיה מן המסד עד הטפחות, כדי לאפשר את התיאוריה, את האמת הלא-חומרית, אשר תכפיף בתורה את המבנה החומרי . המבנה המונומנטלי ייעלם אפוא מפני מערכת המושגים שסייע להציב . מסורת מוכרת ונמשכת זו, אליה התוודענו מאפלטון ועד קאנט, למשל, אינה מתוחמת אם כן למרחב היווני או הגרמני . בכוח הסוגסטיה של דרידה היא מועתקת למרחב אחר לגמרי, בבלי, אַכּדי, כפי שתועד וסופר בתנ"ך העברי . היא כמו מצויה בשונות של היהודי / יווני, שעליה כתב דרידה במסתו הראשונה על לוינס, 4 שונות שגם היא מתבזרת, משהבכי "אלימות ומטפיזיקה" ( 1968 ) , על נהרות בבל נעשה תהודה קלושה לאֶבל נשכח על מגדלים שאבדו והותירו שארית . לפי קריאה זו, היעלמות המגדל עקבית ומשתלבת יפה עם הישגו ( ! ) של שבט שֵם החפץ להסתירו . לכן אלוהים כה מודאג . הראש קרֵב לגעת ברוח . אולם השיח של בני שֵם, כנגד יומרתם, מכונן חלל, תופס חלל, ואין פילוסופיית החיים שלהם יכולה לחמוק מן החלל שהיא מכוננת ותופסת, או מן ההשלכות של עובדה זו . פרשת בבל . סיפורה של קהילת פילוסופים, מיתוס הקהילה הפילוסופית . גם . מיתוס היסוד תרתי משמע, פרויקט הנאורות במלוא הודו, תנאי האפשרות המיתולוגי לתבונה, לשאיפה האנציקלופדית לנסח את תנאי השיח ותנאי הידיעה ותנאי הניסיון ותנאי הקיום - הכול באחד . אלוהים, יאמר דרידה במסה, "עורך דקונסטרוקציה" . אלוהים, במילים אחרות, שואל אסטרטגיות ומשאבים מן התוכנית הגדולה כדי להורות על מה שמכשילה : בראש ובראשונה, כמוהו ממש, בני שֵם משתמשים בשפתם הטבעית, בניבם השבטי . חרף משאלתם, הם אינם חורגים מהניב ללשון אוניברסלית ; שנית, קניין לשונם-שלהם אינו ראוי לשמו, שכן בבל / בלבול מערערת את אחדות הלשון, את עצם יציבות המושג ושם העצם הפרטי . יש לשמר את הניב אך גם להישמר מפניו ; שלישית, אלוהים משתמש במחוות הדיבור
|
|