|
|
עמוד:10
10 ורד ביבי, תניה אורן-צ'יפמן, רונית בלנרו-אדיב באיזה מבנה נכון להכיל את כל העשייה המורכבת הזו כך שתחווה כעשייה מסורה וטבעית ? חלק מהתשובות לשאלות אלה מצויות בספר זה, שהוא למעשה חבירה למסע משותף המתחקה אחר הדרך להבנות מרחב טיפולי מרפא . זהו מסע של אנשים שבחרו לשמש דמויות מרכזיות בחייהם של ילדים החווים את עצמם כחסרי משמעות, בתוך מקום המאפשר מרחב מותאם . במהלך מסע זה נטוותה לה דרך להבנות טיפול מקיף ועמוק המשתמש בפנימייה הכוללנית ככלי טיפולי ייחודי . ממגוון הנושאים וההבנות התגבשו שלושה מעגלים, המלכדים את הנושאים המרכזיים לכדי הוויה אחת . מובן שבעשייה הטיפולית חלוקה כזו אינה קיימת, ושלושת המעגלים כרוכים זה בזה כמארג חיים שלם . מטבע הדברים כתיבה היא פעולה ליניארית, אולם אם יוכל הקורא לקרוא את הספר בהתכווננות מעגלית או אז יוכל להתחבר לחוויית החיים הכוללנית בפנימייה הטיפולית . המעגל הראשון, ילד - חסך ראשוני . חלק זה מספר על הילדים אשר עבורם קיימת הפנימייה הטיפולית הכוללנית . הוא עוסק בפגיעה הראשונית שחוו ובמאפייניה הייחודיים, ומתאר את מורכבותה . זהו מפגש עם עולמם ועם מילונם הפנימי, המבקש להשמיע את קולם ואת הווייתם . המעגל השני, מטפל - השאלתה של אימהות . חלק זה מעמיד במרכזו את אנשי הצוות ואת מלאכת הטיפול הכוללני . כאן נתאר את הדרך שבה מצוי איש הצוות בבואו לטפל בילדים עם פגיעה ראשונית וכן את נוכחותו במרחב כוללני המקיים פונקציות אימהיות . המעגל השלישי הוא מרחב - מקום מקיים . חלק זה מתאר את מרחבי התפיסה המאפשרים להחזיק מרחב ייחודי ובו אופנות חשיבה מותאמת ומגע נפשי אחר . חלק זה שופך אור על המעטפת הנדרשת כדי לקיים את המעשה הטיפולי הכוללני . לאורך הספר נפרשת תפיסה הרואה חשיבות בהתחקות אחר סיפורו המוקדם של הילד . באמצעות מופעי סיפורו יוכל הילד
|
|