|
|
עמוד:13
ע / שים חושבים 13 לאורילי פרת שחילצה אותי בנאמנות ובחברות מתקלות מחשב בנועם בהומור וברוח טובה גס בשעות הקטנות של הלילה וייעלה את "יומן העבודה" . לד"ר ראול רודריגז שבעשרים השנים מאז הכרתיו, כשהיה בן חמש עשרה, לא נטש לרגע . ביקורתו, הערותיו והצעותיו מייד עם התחלת הכתיבה ובמהלכה גרמו לתפנית במבנהו ובתוכנו של הספר, שטרח וקרא את כתב היד, ואיפשר לי ימי כתיבה לא מעטים . לד"ר יהודית וד"ר קובי ריכטר, שבשבילי הם למעלה משנות דור קובי ויודית, שאולי בעיניהם הקדמתי את המאוחר . לד"ר דבורה שריבוים על נדיבותה הברוכה, שאיפשרה לי ימים ארוכים לכתיבה, משוחררים מעבודה, תמיד בצירוף פתק לבבי . לכולם אני אומרת בלשונו של אורטגה אי גאסט : "מה עושה האהבה הזאת למען המושא ? אם המושא הוא קרוב ואם רחוק, אם הוא אישה או ילד, אמנות או מדע, מולדת או אל, לעולם מתאמצת האהבה למען האהוב . "הוא הדבר שאליו אנו מתכוונים כאשר, בשעה קשה כלשהי, אנו אומרים למישהו אתה יכול לסמוך עלי אני לצידך; כלומר עניינך הוא ענייני, אני מתמסר לרשות אישיותך וישותך . "לאהוב מישהו פירושו להכיר באורח העמוק ביותר בקיומו, פירושו לסרב להסכים לעולם המתקיים בלי המושא הזה שבו תלוי הכל . האהבה הריהי החייאה מתמדת, יצירה ושימור מכוון של המושא" . ) אורטגה אי גאסט . מסות על אהבה, ) 1926 ( ) מספרדית יורם ברונובסקי ( כתר, ,1985 עמ' 7 17 . ( אך יותר מכל אני חייבת את הספר הזה לאהבתם של שני אנשים, אף שבוטאה באופנים שונים, אהבה כפי שמגדיר אותה במילותיו המדויקות אורטגה אי גאסט . אחד משני אנשים אלה הוא אבי ברמן . יונה הדרירמג' חשון תשנ"ה אוקטובר 1994
|
|