|
|
עמוד:14
14 יאיר דואר בהתאם להסכם בין צרפת ובריטניה, מ 23 לדצמבר 1920 . עם החלת המנדט הבריטי על הארץ, נוסף להתיישבות גם ערך פוליטי ומדיני . "בשנות העשרים, עם התארגנות ההגנה ככוח ארצי, ובראשה מפקדה ארצית ומטה כללי, נטל עליו הארגון את האחריות הכוללת לתיכנונה הצבאי של ההתיישבות והגנתו של הישוב היהודי בארץ . . . שיטת ההתיישבות הנודעת של 'חומה ומגדל', שראשיתה בעיצומם של מאורעות תרצ"ו תרצ"ח ) 83 1936 ( . . . שיטה זו היא תולדת המציאות המיוחדת של הימים ההם . נקודות ישוב אלו שובצו בליבם של שטחים ערבים עוינים, ועל הגבולות המדיניים המרוחקים, הפרוצים להתקפות מפנים ומאחור . נקודות אלו עלולות היו להיתקף למן הלילה הראשון להקמתן . היה איפוא הכרח בטחוני לבנות את הנקודה במשך יום אחד, ולערוך אותה להתגוננות תוך כדי בנייתה, וביחוד לקראת הלילה הראשון לקיומה . מכאן באה הדחיפה לתכנון בניית הנקודה כולה על פי הטכניקה של האחזות ראשונה של 'חומה ומגדל' . . . " . 1 מודל האחזויות "חומה ומגדל" חזר, בצורה זו או אחרת, גם בהאחזויות הפלמ"ח והנח"ל . בתקופת מלחמת העולם השניה, במהלך הגיוס המוגבר לצבא הבריטי, חיפש יוסף וייץ מהנהלת הקרן הקיימת לישראל עתודות כוח אדם להתיישבות . בפברואר 44' סייר וייץ עם מטריקין ) איש הסוכנות היהודית ( ועם רוכל ) אבידר, חבר המטה הכללי של ה"הגנה" ( , וכתב ביומנו : "נתכוונו לבדוק אם אפשר להעלות למקומות אלה פלוגותהכנה, אם על ידי גוף מתיישב ואם על ידי הפלמ"ח . . . סוכם : מטריקין יכין הצעת תכנית ותקציב לבנינים, ורוכל תכנית ארגונן של פלוגות פלמ"ח . . . " . ב 18 בדצמבר 44' נחתם הסכם בין הנהלת "מחנות עבודה מגוייסים" ) פלמ"ח ( על ידי משה סנה ממרכז ההתגייסות, לבין המחלקה להתיישבות, המחלקה ליישוב חיילים עבריים לאחר המלחמה, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל . בהסכם נקבע מספר "הפועלים הזמניים" שיעלו למקום, וכן התנאים הכלכליים והכספיים . במסגרת תוכנית זו, ועוד בטרם נחתם ההסכם, עלתה לקרקע ההאחזות הראשונה של הפלמ"ח, בית
|
|