|
|
עמוד:9
9 בין מרחב יהודי למרחב ציוני בקורותיו ובמחשבתו של העם היהודי, שישב ברובו במרחב הגלותי ומיעוטו בפלשתינה העות'מאנית / מנדטורית, שבהיותה תחת שלטון עמים זרים תיפקדה בעיני רבים גם כמעין מרחב גלותי . במרחב זה, בזמן המתואר, יוצרים, עסקנים ופוליטיקאים גיבשו מרחב חדש - המרחב הציוני - שביקש להוות חלופה למרחב הקיים ולמאפייניו . מרחב זה, שראשיתו כמרחב חתרני תיאורטי בשדה הספרות והפובליציסטיקה, לבש כסות פוליטית וחברתית וביקש להיפרע ולהתממש בדמות כינון מדינה עצמאית . במימושו יש אפוא גם משום חיסולו, לטובת כינון מרחב ממשי בעל טריטוריה מובחנת ושטח גאוגרפי מובדל ומוגדר . חיבור זה מורכב מארבעה עיונים ביצירות וביוצרים שפעלו בתקופה הנדונה במרחב הגלות ליצירת מרחב חלופי לעם היהודי, בשאיפה שיהווה פתרון לבעיותיו ולסבלותיו בגולה . מקצת היוצרים האלה שימשו בתפקידים בכירים בתנועה הציונית, ויצירותיהם לא היו אלא שופר לרעיונותיהם הפוליטיים למען כינונו של מרחב יהודי אוטונומי . אחרים יצרו מתוך דחק לאומי, קולקטיבי ואישי, וראו במרחב החלופי מפלט וסיכוי להיחלצות מחוסר אונים ורפיון . ואולם המשותף לכל היצירות והיוצרים הוא בהתעמתות עם המרחב הקיים במפנה המאה ה- 20 ובפתרון המרחבי שהן מציעות לקורא היהודי, שבהעדר יכולת לכונן מדינה עצמאית, נע בין מרחב יהודי למרחב ציוני .
|
|