|
|
עמוד:11
11 בין האינטימי לאנונימי במרחב האורבני חידוש של היצירה הציונית, וכך הפכה שלא מדעת סמל לחדשנות, לריבוי הפנים, לזרויות ולמוזרויות . כך נשמר האופי האקספרימנטלי של העיר, המוסיפה להתנסות בתרגום “היומיום" לתוכן המיתי אגב הכחשה מתמדת של כל מיתוס . הנמרצות, התנועתיות, החופש, הקצביות והחיוניות הם ניצחון החיים על המיתוס . ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו – תרבותי על העיר העברית – הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי הדומיננטי במקומותינו ביחס לתהליכים אורבניים . הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי “עיר עולם" ייעשה באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות . הדיון החברתי – תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה שעליה מתבסס הקפיטליזם המאוחר ואת ביטוייו של מתח זה בזירה העירונית, הכללית והמקומית, הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן . רב – תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור . תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית . האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות . “הקהילה השכונתית" מוצעת כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין – אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין – אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי . בפרק הסיום יידון האתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של “חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית .
|
|