|
|
עמוד:12
12 יוספה טביב-כליף משמשת אותם כמשאב ביחסי החליפין בזוגיות ופעם היא מגויסת להתמקמות בהיררכיות החברתיות ברמה המקרו-חברתית ) , עבור האשכנזים היא ממשיכה להיות שקופה . בדיון, אציע לבחון את המסלולים השונים שעוברים בעלי זהויות אתניות שונות ( כלומר, גם מזרחים וגם אשכנזים ) בתקופת הבגרות הצעירה מבעד לעדשה האתנו-מעמדית . ביתר פירוט אציג שלושה "טיפוסים אידאליים", בהשאלה מוובר, של דינמיקות של אתניות במהלך הבגרות הצעירה . שלושת הטיפוסים הם : ( 1 ) "אתניות מקבעת", המלמדת על היצמדות להסבר האתני כדי להצדיק קיבעון, היעדר ניעות וקושי בצליחת משימות הבגרות השונות ; ( 2 ) "אתניות אינסטרומנטלית", המלמדת על מסלול חיים שבו האתניות "מוזחת הצידה" לטובת התקדמות מעמדית ; ו- ( 3 ) "אתניות מחדשת", המלמדת על אי-ויתור על הזהות האתנית, אשר מוגדרת מחדש בהתאם לשאיפתו של הפרט לניעות מעמדית . נוסף על כך, אצביע על קיומם של שני "פרויקטים" מובחנים שבהם היו עסוקים הנחקרים המזרחים והאשכנזים, בהתאמה, בתקופת המעבר לשלב הבגרות הצעירה : פרויקט המוביליות של הנחקרים המזרחים, המנסים להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית ביחס להוריהם, ופרויקט השימור המעמדי של הנחקרים האשכנזים, המבקשים להיאחז ככל האפשר במעמד החברתי שמאיישים הוריהם . האתניות משולבת באופן שונה בכל אחד מהפרויקטים ובקרב כל אחת מן הקבוצות . בפרויקט השימור המעמדי של האשכנזים, האתניות הלבנה הולכת ונעשית שקופה יותר, ואילו בפרויקט הניעות המעמדית של המזרחים היא מקבלת מופעים שונים כחלק מהניסיון להתקדם מבחינה חברתית . האפילוג, חלקו הנועל של הספר, הוא גם תחילתו של מחקר חדש שבו אשוב אל 12 הנחקרים, הפעם כשהם בשנות השלושים לחייהם, נמצאים בזוגיות, חלקם הגדול נשואים והורים לילדים קטנים . זאת במטרה ללמוד על ביטוייהם השונים של פרויקט
|
|