|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 192 | מסגרת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ד . החלפת הרשות המקומית ונטילת סמכויותיה מעבר לרגולציה השוטפת, נהוגים מנגנוני התערבות חריפים יותר של השלטון המרכזי, כגון נטילת סמכויות ספציפיות מרשות מקומית והעברתן לגורם אחר, ובמקרים הקיצוניים ביותר גם פיטורי ראש הרשות ו / או חברי המועצה על ידי השלטון המרכזי . אף שמדינות רבות הסדירו מנגנונים להתערבות מסוגים אלו, ברוב המדינות ממעטים להשתמש בהן . ישראל, לעומת זאת, סווגה בידי חוקרים כמדינה המשתמשת במנגנונים אלו בהרחבה : בעבר נעשה שימוש מסיבי במנגנון הוועדות הקרואות, וכיום נעשה שימוש מסיבי במנגנון החשב המלווה . ס י כ ו ם ו ה מ ל צ ו ת מחקר זה מלמד כי מבנה השלטון בישראל הוא ריכוזי מאוד וכי ישראל חריגה מאוד יחסית לעולם הדמוקרטי המפותח כמעט בכל היבט של מסגרת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי . בחינת הדירוג הסופי במדד האוטונומיה המקומית ( LAI ) , הכולל את הניקוד המצרפי בכל 11 האינדיקטורים, מלמדת כי בקרב 41 המדינות החברות באיחוד האירופי ו / או OECD-ב ישראל מדורגת במקום הנמוך ביותר . במחקר מוצגת שורת המלצות מפורטת . להלן עיקרן : ( 1 ) באשר למעמדו הכללי של השלטון המקומי — מוצע להסדיר אותו בחוק יסוד ולעגן בחוק את זכותו של השלטון המקומי לאוטונומיה ואת מעמדו כממשל עצמי מקומי . כמו כן מוצע לשנות את ההסדר החוקי הקיים המעניק לרשויות המקומיות היתר לפעול רק לפי הסמכויות המוקנות להן במפורש בחוק ולעבור למודל המעניק לרשויות המקומיות את הזכות ליזום ולפעול בכל תחום הנוגע לקהילה המקומית . עוד מוצע לעגן בחוק ולהכיר באופן רשמי במרכז השלטון המקומי ובמרכז השלטון האזורי כגופים הייצוגיים של השלטון המקומי, להסדיר בחוק את המקרים שבהם הכּנסת והממשלה מחויבות להיוועץ באופן מסודר בגופים אלו ולקבוע את המסגרת של הליכי ההיוועצות . ( 2 ) באשר למבנה הרגולציה — המודל המפורט המוצע מבוסס על העקרונות כדלהלן : שינוי התכלית של הרגולציה ומיקודה בבחינה של חוקיות הפעילות
|
|