|
|
עמוד:9
היתה מאוחדת בדעה כי חקירה כזו תפגע קשות בביטחון המדינה ותהרוס את השב"כ . איחוד הכוחות הנדיר הזה חרץ את גורל הטיפול בעניין ואת המשך כהונתו של זמיר . בהדרגה החל לדלוף מידע על קרע חריף בין היועץ המשפטי לבין הממשלה . העיתונות, ברובה המכריע, תמכה בזמיר, אשר נהפך לדמות הרואית ותואר כמגן שלטון החוק, העומד בפני הלחץ הכבד שהממשלה מפעילה עליו . כעת, בעיצומו של המשבר, החל הדרג הפוליטי לחפש מחליף לזמיר . עד כמה שידוע, היה זה אמנון גולדנברג, הפרקליט הנודע, שהמליץ על יוסף חריש . ב ‑ 1 ביוני ,1986 במהלך ישיבת ממשלה, ביקש שר המשפטים, יצחק מודעי, מזמיר לצאת איתו לרגע החוצה, ובישר לו כי בעוד רגעים אחדים תאשר הממשלה את מינויו של יוסף חריש ליועץ המשפטי במקומו . יש להניח, כי אילו התרחש כדבר הזה היום, היינו מוצפים בסדרה של בג"צים, אבל באותם ימים עדיין לא הטיל איש ספק בכך שהממשלה רשאית להחליט מי יהיה היועץ המשפטי שלה ולהחליפו אם נראה לה שנכון לעשות זאת ‑ וגם אם החילופים נעשו בצורה לא ראויה, אין מקום לכפור בתוקפם . קבלת הפנים שציפתה לחריש היתה רחוקה מלהיות מלבבת . הוא עצמו תיאר זאת במילים "הוּצָא עלי חוזה" . התקשורת תקפה את המינוי בחריפות, והפרקליטות התייחסה אליו בעוינות ובזלזול . הכול בגין העובדה שהסכים לתפוס את מקומו של זמיר, ו"סימן את עצמו" כשותף להדחתו של אביר שלטון החוק . במבט לאחור, אין ספק שנעשה לו עוול חמור . באורח פרדוקסלי, דווקא חריש, שנאלץ לא פעם להתמודד עם נושאים כבדים לבדו, או כמעט לבדו, הוכיח שהוא צדק יותר מזמיר ומתומכיו בפרקליטות בשוּרה של שאלות משפטיות קשות . בעניין השב"כ מספר חריש על פגישתו עם זמיר מיד עם כניסתו לתפקיד . הוא שאל את היועץ היוצא, אם אכן היה מוכן לסיים את הפרשה אילו הקדים ראש השב"כ את פרישתו בחודשים אחדים, וזמיר, לדברי חריש, השיב בחיוב . "ואז אין פרשה ואין כלום", אמר ‑ שאל היועץ החדש, "אם כן . . . יש לי תמיהה גדולה . אתה מדבר גבוהה ‑ גבוהה על שלטון החוק, שאתה נלחמת כאן . . . נגד הרשות המבצעת . . . באיזה חוק . . . כתוב שמי שלוקח שני אנשים ומוריד אותם הקדמה מאת דניאל פרידמן 9
|
|