|
|
עמוד:11
11 מבוא ודתי פטריארכלי במזרח התיכון ( 2004 , Karayanni ) ובארצות הברית ( 2012 , Hanna ) או אפילו מינוף המחול נגד כבלי הגוף עצמו באמצעות שיתוף רקדנים בריאים ונכים זה לצד זה במחול בימתי ( 1996 Sherlock, ) ועממי ( רוגינסקי, 2012 ) . המכנה המשותף של כל המחקרים הללו וכן של הספר הנוכחי מתבטא באתגר האינטלקטואלי שהציב מרטין ( 1998 , Martin ) למחקר המחול והוא : "לחשוב פוליטית דרך הריקוד", כלומר לחשוב על הדינמיקה הגופנית במחול שאפשר לנתח במונחים פוליטיים . ספרנו נענה לאתגר זה מתוך התבוננות פוליטית במחול הישראלי ובתוך כך מרחיב את הדיון לשני תת – תחומים מרכזיים, ועליהם מעידים שני שערי הכרך : יחסי קהילות ויחסי ייצוג . השער הראשון מתמקד ביחסים חברתיים ממשיים בין שתי הקבוצות דרך מגע קהילתי ומגע מחולי הנרקם בתיווך הריקוד בין הקבוצות, בשיתופי פעולה בתחום המחול ובהשפעות מעשיות, ואילו השער השני עוסק בייצוגם של היחסים או בייצוגו של הקונפליקט בין שתי הקבוצות דרך מחול מודרני ופרפורמנס . לפיכך גם שיטות המחקר של שני השערים שונות ואופייניות לתחומן . במאמרים שבשער הראשון יש שימוש במחקר היסטורי ( הן על יסוד חומרים ארכיוניים ראשוניים והן על בסיס חומרים משניים העוברים פרשנות מחודשת ) ובעבודת שדה אתנוגרפית, ובה תצפית, תצפית משתתפת וראיונות בתוך קהילות רוקדות בקבוצות ובבתי ספר למחול . השער השני עוסק ברובו בניתוח כוראוגרפי, תמטי ותיאטרלי של יצירות בימתיות ושל הקשרן התרבותי וההיסטורי ומעגן את היצירות בתוך שדה הפעולה האמנותי שלהן על מרכיביו השונים : כוראוגרפים, רקדנים ונושאי היצירה . המאמרים בספר זה חושפים חקרי מקרה ספציפיים ומפורטים שבמרכזם הנושא של יחסי יהודים – ערבים או יחסי ישראלים – פלסטינים במחול שהמחקר המקומי והבין – לאומי עסקו בו מעט
|
|