|
|
עמוד:12
12 מנשה כהן ומהדהדת את הקסם, את החשיבות העצמית ואת תחושת העליונות שלו . הוא תופס את עצמו כדמות אידאלית ומצפה שאחרים יראו אותו באותו האופן ; האידאלי והריאלי נעשים לישות אחת בנפשו, וכך הוא נעשה בלתי נגיש ויחסיו עם אנשים עולים על שרטון . הוא משדר לאחרים את המסר : "או שנלך בדרכי, או שלא נהיה יחד ! " ( My way or highway ) . הספר הוא מסע אישי להבנת התופעה על רבדיה השונים ועל השפעותיה על הזולת ביחסים, ובו תהייה אם ניתן לסמן את הגבולות בין דאגה לעצמי, לרווחתי ולהתפתחותי ובין עיסוק בעצמי עד כדי הפרזה בערכי ובטובתי, בעודי מפחית, במישרין או בעקיפין, בערכו של הזולת ואף מבטל אותו . השאלה היא מתי וכיצד הריכוז בעצמי הופך לפתולוגי . לאורך הקריאה, הקורא יכול לעקוב אחר היחסים המוצגים בפרקים השונים, להתבונן בהם יחד עימי ולסמן לעצמו, על פי ראות עיניו, את הגבולות והקווים האדומים שלו ביחסים עם אנשים . הספר מתבונן ביחסים ובהפרעות שנוצרות בהם על רקע מגבלה או הפרעה נפשית . המסע בא לידי ביטוי במאמרים שכתבתי בנושא . למאמר הראשון קראתי "כקול קורא במדבר", ביטוי המתמצת את החוויה של מי שחי עם נרקיסיסט, ילדים ובני זוג שקולם לא נשמע, כשהם לכודים בקשר ששוחק אותם כל עוד הם אינם מסוגלים לזעוק "המלך הוא עירום" . הגעתי לעסוק בנושא דרך מפגש עם מטופלים שסבלם לא נרגע בעזרת פסיכותרפיה דינמית, המשקפת להם את מצוקתם ומפרשת להם דברים שהם מכירים ויודעים היטב . למרות הטיפול, הם אינם יכולים לשים את האצבע על מה שלא בסדר ביחסים עם ההורה או עם בן הזוג . השאלה שנשארת פתוחה תמיד היא : "מי לא בסדר ביחסים, אני או הוא / היא ? " . הדובר, המטופל, תמיד נשאר עם רגשות אשמה וזעם בלתי מוסברים . חיפשתי דרכים שונות להבין את התופעה . האנליזה המניחה שהטיפול הנפשי מתרחש במישור הפנטזיה של המטופל, נראתה
|
|