|
|
עמוד:15
טיעון הפלשתינים ל 1300 שנות רציפות 15 לפי מפת איזור "יפו של הקרן הבריטית לחקירת ארץישראל,ברוב השטדו של העיר היו שכונות מצריות : "סכגת מוצריה", "ס ? נת אבוכביר' / "סכנת חמאד", "סכנת אבודרויש" נוסדו כולן עלידי מצרים שנילוו לצבא הכיבוש והשתקעו במקום . " עוד שכונה נוסדה עלידי עבדים שהשתחררו או קזוחררו, היא "סכנת אלעביד" . בסביבות יפו התישבו המצרים בשישה כפרים, שאח אדמותיהם גזלו ואת תושביהם גירשו : ^ ג'ה, ג'לג'ילןה, אמלןס, סומיל, שיח'מוניס, ו 5ל 9ה . שיח', בשם חמד אל מצרי תפס גוש קרקע ליד הירקון . " פיליפ באלןנש 5ר 3ר מעיד בשנת ,1893 כי תושבי כפרים רבים בדרום הארץ, כמו זרניקה, קוביבה ואחרים הם מצרים . הם שונים מן הערבים תושבי הארץ מאז, הם מכונים בפי הפלאחים "מצריץ'', ופלאה ארצי ישראלי לא יתן למצרי את בתו לאשה ורק במקרים נדירים ישא מצריה . " תושבי הכפר קטרה בדרום ) שעל אדמותיה נוסדה גדרה ( הובאו לא"י מלוב . " במספר כפרים בוואדי ערה ערה, ערערה, ו 5 ? ר קרע וכן דרומה מזה במשולש, למשל 55י 7ןא 5ם, שיבה, קלנ ? וה, אם אל פחם ואחרים, ישנן מאות משפחות שמוצאן ממצרים שבאו עם חילות הכיבוש של אבראהים פחה . לפי המסורת של משפחות אלו באו אבותיהם כמובילי גמלים בצבא הכיבוש, ואחר נסיגת חילות הח'דיב נשארו בארץ והתישבו בה . " גם בערי שומרון ויהודה, נשארו מאות משפחות שעד היום נושאות את השם מצרי ) קרי מסרי ( כל אלה מקורם מיוצאי מצרים בזמן ההוא . " ידועים בעלי רכוש קרקעי ממוצא מצרי שיהודים קנו או ביקשו לקנות מהם קרקעות . רחל דנין, בתו של יהושע דנין סיפרה בזכרונותיה, כי סבה ניהל משא ומתן עם בעל קרקעות מצרי בירושלים, לקניית חלקת אדמה בעיר, אך הדבר לא נסתייע . " אלפים דונם אדמה ב 55ר מצר בגליל התחתון נקנו מיורשי הקונט המצרי שדיד . 20 דוד הכהן מספר בזכרונותיו כי בחיפה התנהל מרי מ עם אחד מיורשיו של אותו שדיד על קניית חלקת אדמה עירונית בעיר . המו"מ התנהל בסודיות, מחשש התערבותם של לאומנים ערבים, שהתנגדו להעברת קרקע ליהודים . " עובדים מצרים היגרו לארץ או הובאו ארצה עלידי גורמים שונים . בייבוש ביצות חדרה, לפני מלחמת העולם הראשונה, עבדו פועלים מצרים . "באץ פועלים מקומיים", כותב המהנדס שביצע את עבודות הייבוש, "שיהיו מסוגלים לעבוד במים ובבוץ, הבאתי לחדרה 150 חפרים מצרים, שנשארו בארץ אחרי גמר מסילת הברזל בין ירושלים ליפו, שבנתה חברה בלגית . "" מאותם מצרים נשארו בחדרה ) לבד מאלה שמתו בקדחת ( ועבדו בפרדסים . "בחדרה, מספר צבי נדב, עבדנו יחד עם כ 20 ערבים, רובם כושים ומצרים . "" הפועלים המצרים היו מיומנים בסלילת דרכים . בשנת 1904 סללה יק"א דרך מיבנאל לכנרת במטרה לעקוף את הכפר הערבי העוין לוביה . הדרך נסללה עלידי פועלים יהודים ומצרים . " טמיעת המצרים בקרב האוכלוסיה הערבית לא חלה אלא לאחר שנים רבות . אחרי ביקורו בארץישראל בשנת 1917 מספר פ' באלדנשפרגר על יפו : "האוכלוסיה של היום, אף כי בעיקרה היא ערבית, מיוצגים בה לא פחות מ 25 עמים, רובם ערבים פלשתינים ומצרים . ] . . . [ הכושים, בהנהגת השיח' אלעביד, חיים בדרךכלל בין
|
|