|
עמוד:10
10 ההתישבות היהודית וטענת הנישול בחלק מן הארץ, נסתיימה בבריחה ונטישה של למעלה מ 600,000 ערבים . במרוצת הזמן הצביעו הערבים על בעיית הפליטים כעל תולדה ישירה של הנישול, וכי עקירתה של מחצית האוכלוסיה הערבית מן הארץ אינה אלא סופו של תהליך שהיה בלתי נמנע, משום שהציונות במהותה ובדרכי הגשמתה התכוונה מלכתחילה לנשל את הערבים ולגרשם מארצם . בפני כותבי ההיסטוריה של הסכסוך בין היהודים' והערבים בארץישראל עומדת הבעיה כיצד ליחס אח מאורעות שנות ההכרעה, 1947 1949 למגמות ולמעשים שקדמו להן : האמנם היתה בעיית הפליטים המשך ישיר לתהליך של נישול, שהחל מראשית ההתישבות בארץ ? האמנם נשאה הציונות בחובה מגמה לדחוק אח הערבים מן הארץ ? האם הוליכה שולל את הערבים, את דעת הקהל בעולם וגם את נאמניה בקרב המחנה שלה, בהצהירה כי ארץישראל נועדה להיות מולדת לעם היהודי השב לארצו ולערבים היושבים בתוכה ? ספרים רבים נכתבו על הסכסוך היהודיערבי הנמשך כמאה שנה . עיקרם הארת ההיבט הפוליטי של הסכסוך, ניתוח המהלכים של הצד היהודי והצד הערבי, של נסיונות ההידברות וחיפוש הפתרונות וכיו"ב . מטרת הספר שלפנינו לעקוב צעדצעד אחרי התפרסות ההתישבות היהודית במשך 70 שנה עד קום המדינה ובחינת מידת פגיעתה בישוב הערבי הקיים : מה היה היקף סכסוכי הקרקע ומה היו ממדיה של בעיית האריסים, באיזו מידה פגעו בישוב הערבי בכללו; מה היתה השפעת העליה, רכישת הקרקע וההתישבות, לרבות ההתישבות העירונית, על מעמדם של ערבי ארץישראל כקהיליה האם הביאו כליה הדרגתית על כלכלתה, מוסדותיה החברתיים והתרבותיים; מה היה מעמדם של ערבי ארץישראל, בתום 70 שנות התישבות יהודית היינו בשנת ,1947 האם היו במצב של ירידה ושקיעה או שמא להיפך . בחינת מצבם של ערבי ארץישראל בפרוס שנ 1ת ההכרעה, 1947 ,1949 מאירה באור חוזר את מהותה ודרכה של הציונות האם נתכוונה לנשל ולעקור את הערבים מארצם, או יצרה בסיס לקיומם של שני העמים . בבחינה זו יש גם משום הארת מניעי הערבים לצאת למלחמה נגד חלוקת . הארץ האם יצאו למלחמת יאוש משום שעמדו על סף הכליון או משום שלא רצו לוותר על שלטון בלעדי על הארץ כולה . אני מודה מקרב לב לפרופ' גבריאל כהן, שליווני בעבודתי בעצותיו ובהערותיו החשובות . תודתי נחונה לפרופ' רוברטו בקי, לפרופ' יהושע בןאריה, לפרופ' יהושע פורת, ליהושע פלמון, לזאב צור, ליוסף רבינוביץ, שקראו את כתב היד בשלמותו או בחלקו והעירו הערות מועילות . תודה לעובדי הארכיון הציוני המרכזי, לעובדי הארכיון של הקהק"ל ולעובדי גנזך המדינה בירושלים, שלא חסכו מאמץ לסייע בידי במציאת החומר הדרוש . כן באו לעזרתי עובדי ארכיון "בית השומר" במוסיאון צה"ל בכפרגלעדי, עובדי אדכיק בית שטורמן בתליוסף, עובדי ארכיון העבודה בתלאביב, עובדי הספריה ע"ש נ . סירקין בבית לסין בתלאביב ועובדי ארכיונים מקומיים בישובים . אני מודה לאישים שראיינתי ואשר שמותיהם מפורטים במדור "מקורות" רובם בכולם מעורים בענייני קרקע והתישבות, אשר תרמו לי רבות להבנת רקע התקופה .
|
|