|
|
עמוד:13
בוקר קר אחד בפברואר ,2016 אמבר צ'ייס התעוררה בדירתה שבקלגרי במערב קנדה . בן הזוג שלה ( שמאז נהפך לבעלה ) שהה מחוץ לעיר, ובלילה היא יצאה לשתות עם חברות וכמה מהן נשארו לישון . חבורת הנשים דיברו ושתו מימוסות, כשצ'ייס, ברגע שהיתה בו איזו תערובת של תעוזה ושעמום, הציעה, "בואו נלך לעשות קעקוע היום ! " כולן נכנסו לאוטו ונסעו לסטודיו לקעקועים ולפירסינג ברחוב הראשי, ושם צ'ייס קעקעה שתי מילים על גופה . הקעקוע שצ'ייס עשתה באותו יום היה זהה כמעט לחלוטין לקעקוע שמירלה באטיסטה החליטה לעשות חמש שנים קודם לכן במרחק של כמעט 4,000 קילומטר משם . באטיסטה גדלה בברזיל, ובתחילת שנות העשרים לחייה עברה לפילדלפיה ללמוד בקולג' . היא התענגה על העיר החדשה שלה . כסטודנטית, היא מצאה עבודה בחברה של רואי חשבון . היא התיידדה עם אנשים רבים . היא אפילו התחילה מערכת יחסים רומנטית רצינית עם בחור מקומי . היה נדמה שהם בדרך להתחתן, אך לאחר חמש שנים יחדיו הם נפרדו . וכך, תשע שנים אחרי שהגיעה לאמריקה, היא מצאה את עצמה מחפשת התחלה חדשה וחזרה לברזיל . חשוב לציין שכמה שבועות לפני שחזרה למולדתה היא קעקעה שתי מילים מאחורי האוזן הימנית שלה . באטיסטה לא ידיעה שאחיה, חרמנו טֶלֶס, עשה קעקוע כמעט זהה שנה קודם לכן . כילד, טלס התחיל לפתח עניין באופנועים ‑ עניין שהוריו המודאגים לא עודדו . הוא מצדו למד כל מה שהיה יכול על אופנועים, ולאחר שחסך סכום כסף רכש לעצמו אופנוע סוזוקי . הוא אהב את האופנוע . אחר צהריים אחד, בעודו רוכב על כביש ראשי ליד העיר פורטלזה, רכב התנגש בו מהצד, פצע את רגלו וסיים את ימיו כרוכב אופנוע . זמן קצר לאחר התאונה, הוא האיוולת של חיים ללא חרטה 13
|
|