|
|
עמוד:14
מ ב ו א 14 מתי ולשם מה נערכה המשנה ? זאת ועוד, כבר התלמוד הבבלי אומר שרב "תנא הוא ופליג" ( עירובין נ ע"ב ; כתובות ח ע"א ועוד ) , ובשעת דחק הגמרא משתמשת בתירוץ זה כדי לתרץ סתירה בין רב למשנה ; ברם, עיון קפדני יותר מראה שגם שמואל מרשה לעצמו 1 ולהפך . בארץ לחלוק על משנה או לתקן את נוסח המשנה ולהפוך היתר לאיסור, ישראל התופעה נרחבת יותר ורבי יוחנן חולק לעיתים על המשנה ללא היסוס, והתלמוד אפילו אינו נדרש להסביר זאת . נמצאנו למדים שראשוני האמוראים לא ראו במשנה ספר הלכה, ומצד שני ברור שעבור הדורות הבאים, כבר בהמשך תקופת האמוראים, המשנה הייתה ספר פסקים מחייב . מתוך תפיסה זו נמנענו מלעסוק בשאלה מה פסק ההלכה במחלוקות שהמשנה מביאה, גם לא במקרים 2 שבהם התלמודים עצמם, או אפילו התנאים עצמם, דנים בכך . מן הראוי להדגיש שלעיתים קרובות התלמודים מציעים הלכות החורגות מהמשנה . לעיתים אלו ניסוחים או רעיונות שאין להם בסיס במשנה, לעיתים אלו גישות שונות פרי מחלוקת או פרי השתלשלות ההלכה, אבל כמעט בכל המקרים התלמודים מציעים את עמדתם כאילו הייתה מבוססת על המשנה, או לפחות על מקורות תנאיים מקבילים . רק לעיתים רחוקות התלמוד מציג את דעת 3 עם זאת החוקר רשאי לפקפק במצג האמוראים כשונה מזו שפירשו התנאים . זה ולחפש את השינוי ואת התהליך, גם אם קדמונים ניסו להציג את ההלכה כתמונה סטטית . עם כל זאת, לפחות במקרה אחד ראינו בפירושנו כי סידור המשניות הגיוני רק 4 כן משתמעת דעתו של רבי בעקיפין אם הוא נועד לרמז גם מהו פסק ההלכה . 5 ייתכן, אפוא, שלא היה בדבר כלל וברמז גם בעריכתן של משניות אחרות . אחיד, ולעיתים הושפע סידור המשניות מעמדתו ההלכתית של העורך, או שמא הסידור ההלכתי היה מצוי כבר במשנה הקדומה שאותה שיבץ רבי במשנתנו . 6 עריכת מכל מקום, אין ספק שסידור המשנה הושפע גם מנושאים ספרותיים, ההלכות בסדר שיש בו היגיון או מטרה, הצגת מקבילות, הכללת סימנים שנועדו 1 ראו, למשל, פירושנו לשבת פ"ו מ"ו ומ"ח . 2 כאמור, בתלמודים מוצאים סדרה של כללים המורים כיצד ניתן להסיק את ההלכה לפי סגנון המשנה ונוסחתה . 3 בנוסף לדוגמאות הקודמות ראו גם פירושנו לשבת סוף פכ"ב, ועוד . 4 ראו פירושנו לשבת פ"ו מ"ג . ראו עוד אפשטיין ( יכין ) , סדר הנושאים . 5 ראו, למשל, פירושנו לפאה פ"ז מ"ה, ובמקבילתה במסכת מעשר שני פ"ה ה"ד - ה"ו . המשנה ערוכה כדעה החולקת על רבי . 6 את המחקר בנושא זה חידש ופיתח א' וולפיש . ראו וולפיש, עריכת המשנה ; הנ"ל, הוריות ; הנ"ל, תופעות .
|
|