|
|
עמוד:10
מ ב ו א 10 מתי ולשם מה נערכה המשנה ? לכתבים מהתקופה הזאת ( ראשית המאה השלישית ) . הבדלים אלו שימשו לנושא למחקר אינטנסיבי שעד עתה הקיף רק מעט מסכתות . "אסכולת אוניברסיטת ירושלים", תלמידיו של אפשטיין ותלמידי תלמידיהם, השקיעו ומשקיעים מאמץ אדיר בבירור הנוסח וייחסו לו חשיבות רבה . לשם דוגמה, בספר מסכם, מלומד ביותר, שיצא לאחרונה זכו "תולדות הטקסט" למאמר שאורכו כמעט כאורך 1 הממצא שלנו הוא שכמובן יש לחילופי המאמר שהוקדש ל"מבוא למשנה" . הנוסח חשיבות, אך בדרך כלל חשיבותם להבנת ההלכה עצמה משנית . חשיבותם להבנת צורת ההיגוי של הדורות הקדמונים היא כמובן נושא חשוב אחר . בעניין זה מסורת הטקסט חשובה הרבה יותר . ממצא זה השפיע על החלטתנו שלא להכין נוסח טקסט של המשנה ( לאחר שהכנו כמה מסכתות ) , אבל, כמובן, ללמוד את עדי הנוסח ולציין חילופים החשובים למהות ההלכה . לשם מה נערכה המשנה ? פסיקת הלכה במשנה איננו יודעים לשם מה ערך רבי את המשנה . אלבק סבר כי רבי התכוון לכתוב ספר הלכה, ואפשטיין הציע כי שאיפותיו של רבי היו צנועות יותר, להציע ללומדים ספר לימוד שיקבע את סדר היום של חבורת הלימוד, ויחליף את 2 על פניה המשנה "המשניות הפרטיות" שהיו לכל חכם שעמד בראש חבורה . מביאה לעיתים מסורת הלכתית אחת ( מתוך כמה מסורות המצויות במקבילות ) היוצרת מצג כאילו זאת ההלכה שנבחרה, אף שבמקבילות מצויות גם דעות אחרות . לעיתים המשנה מוסרת מחלוקת, ועל פניה אין במשנה עצמה העדפה של מסורת אחת . כמו כן מצויות במשניות סתירות הדדיות המחזקות את הטענה שהמשנה לא נועדה לשמש כפסק הלכה . כך או כך, במהלך הדורות הפך ספר המשנה לספר הפסקים, אם כי היו חריגים ומקרים שבהם הועדפה מסורת הלכתית שונה . בספרות התלמודית אף פיתחו מעין קוד שלפיו העורך רמז על הפסיקה הראויה גם במקרים שבהם הוא מוסר מחלוקות . "מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דרבי נחום שמעיה, מנקיט ואזיל הלכתא מיניה . בעא מיניה : 1 . מחלוקת ואחר כך סתם, מאי ? אמר לו, הלכה כסתם . 2 . סתם ואחר כך מחלוקת, מאי ? אמר ליה : אין הלכה כסתם . 3 . סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא, מאי ? אמר ליה . הלכה כסתם . 4 . מחלוקת במתניתין וסתמא בברייתא, מאי ? אמר 1 כהנא ואחרים, ספרות חז"ל . 2 ראו להלן, הדיון בצורת הלימוד .
|
|