|
עמוד:12
גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 12 בדפוסי הזמן שנדרשו . תמונת המצב שעוצבה על בסיס דיווחי המקורות ברמה הלאומית - אסטרטגית וברמה האופרטיבית - טקטית – הייתה לקויה, חלקית ושגויה . היא התבססה על דיווחים כלליים של מודיעים ערביים, מסתערבים, האזנה לשיחות מנהיגים ערביים וממצאי האיסוף הקרבי . על המודיעין בתקופה זו ובפלישה שבאה בעקבותיה – אמר מי שלימים היה ראש אמ"ן, האלוף חיים הרצוג, "כל העסק המודיעיני היה חובבני ביותר . קשה לתאר עד כמה שהוא היה חובבני" . השלב הרביעי, הפלישה וקרבות הבלימה ( מאי - יוני 1948 ) , התאפיין באווירת ערפל קרב שהחל להתפזר מסוף מאי ואילך . מערך המודיעים הערביים קרס, ואת מקומו תפסו המקורות הטכנולוגיים ומערך האיסוף הקרבי . בשלב המעבר, ובשל היעדר מידע ממקורות אחרים, חלה עלייה במשקלם של המקורות הגלויים ובתרומתם לגיבוש התמונה המודיעינית . בסוף חודש מאי חלה עלייה בהיקף המידע ממקורות טכנולוגיים וממערך האיסוף הקרבי, אך גם הללו היו עדיין חלקיים, מבולבלים ולעיתים סותרים . כל זה, לצד מידע שהתקבל מתחקורי שבויים, היווה את הבסיס שעליו נשענה תמונת המודיעין – שבפועל הייתה חלקית ופגעה ביכולות של המטה הכללי ויחידות השטח למצות נכון את המידע ביעילות, לטובת הכוחות המבצעיים . השלב החמישי, קרבות עשרת הימים ו"ההפוגה השנייה" ( יולי - ספטמבר 1948 ) , שלב המהפך במלחמת העצמאות : צה"ל נטל את היוזמה ופעל במספר ריכוזי מאמצים בו - זמנית . בתקופה זו נערכו שינויים רבים בקהילת המודיעין, תפיסתיים וקונספטואליים . שני מערכי איסוף מודיעיני בלטו במהלכה : בראש ובראשונה האיסוף הטכנולוגי, בדגש על מקורות האזנה . למרות היותו בשלבי התארגנות ולימוד רשתות הקשר של הצבאות הערביים, סיפק מערך זה מידע שהשפיע באופן משמעותי על גיבוש תמונת המודיעין ועל קבלת ההחלטות במהלך המבצעים, כמו לדוגמה במבצע "דני" . לצידו פעל מערך האיסוף הקרבי שהתבסס על אמצעי האיסוף האורגניים ביחידות . היוזמה בהפעלת אמצעי האיסוף הללו הייתה בידי החטיבות . היא באה לידי ביטוי באורח בולט במבצעי "עשרת הימים" ובתקופת הישיבה במשלטים, במהלך "ההפוגה השנייה" . ראוי לציין כי היו עדיין ליקויים רבים באופן הפעלת האיסוף כמערכת – לא נאספו די נתונים שניתן היה מידע באמצעות שני מכלולים מרכזיים : האיסוף הטכנולוגי ( האזנה וסיורי אוויר ) והאיסוף הקרבי ( סיורים, תצפיות ופטרולים ) . התפתחות זו במקורות האיסוף התרחשה במקביל ובמדרג נוח לשינויים המבניים שחלו בקהילת המודיעין, ובכללם הקמת שלושה גופי מודיעין, פירוק הש"י והקמת שירות המודיעין הצבאי . אלו הובילו להתפתחותן של תפיסות והבנות מודיעיניות חדשות אשר השפיעו באורח ישיר ומהותי על אופיים, רמתם וכיווני התפתחותם של מקורות האיסוף בכלל והאיסוף הקרבי בפרט . נראה גם שהתקיימה התאמה, אם כי קצת מאוחרת, בחלק ממקורות האיסוף, בין השינוי באופי הכוחות הערביים לבין כיווני ההתפתחות של מקורות האיסוף . זאת, משום הצורך המבצעי למצוא מענה איסופי מתאים לסגירת פערי המידע שנוצרו . ניתוח מקורות מידע ראשוניים ובכלל אלו מסמכים מארכיונים, ספרי זיכרונות ועדויות אישיות, לצד מקורות מידע משניים ומחקרים פרטניים על חלק ממבצעי מלחמת העצמאות – שופכים אור על חלק מהשינויים שהתחוללו במערך האיסוף הצבאי במהלך המלחמה . ערב המלחמה ובשלב הראשון ( עד ינואר 1948 ) , מרבית הידיעות הושגו ממקורות ערביים, מיעוטן מציתות לשיחות טלפון, ועוד פחות מכך ממקורות איסוף אחרים, כגון : סיורים קרקעיים, אוויריים ומסתערבים . היישוב הערבי היה במרכז ההתעניינות של מערכת איסוף המודיעין הצבאי, אך בשולי ההתעניינות של המערכת המדינתית . מרבית המקורות עסקו באיסוף ידיעות בתחום הפוליטי - מדיני . בפועל, מערך האיסוף הקיים לא הצליח לתת מענה ולספק את המידע אשר לו נזקקו הכוחות הלוחמים . בשלב השני ( פברואר - אפריל 1948 ) , החריפו התקריות עם הערבים והיוזמה עברה לידיהם . פערי המודיעין התרחבו עקב ירידה במספר המודיעים הערביים ובאיכות דיווחיהם . אלו שנותרו תרמו תרומה שולית, ובמקרים רבים אף שגויה וחלקית, שלא סייעה רבות לעיצוב תמונת המודיעין . למרות זאת, הייתה להם השפעה רבה יותר ממשקלם האמיתי, בעיקר בשל היעדר מקורות מידע אחרים . הפער חִייב חיפוש ערוצי מידע אחרים, וככל הנראה השפיע על התרחבות המידע שהגיע מהאזנה, אם כי בשלב זה תרומתו הייתה עדיין מוגבלת . קרן האור יהיה זה נכון לומר כי במבצע, בעיקר בשלב ניהול הקרב, פעלה מערכת איסוף מודיעין מאולתרת וראשונית ת מ ונ ת ה מצ ב ש ע ו צבה על בסיס דיווחי המקורות ברמה הלאומית - אסטרטגית וברמה האופרטיבית - טקטית – הייתה לקויה, חלקית ושגויה היחידה בתקופה זו הייתה בסיומה של התקופה במבצע "נחשון" ( אפריל 1948 ) – המבצע החטיבתי הראשון במלחמה . ככזה, נדרש כיסוי איסופי יעיל יותר ומקצועי לקראתו ובמהלכו . בפועל, הופעלה מערכת איסוף מודיעין מאולתרת שהתבססה על איסוף מודיעין קרבי ברמת הגדודים, וכללה סיורים, תצפיות ופטרולים אלימים, לצד איסוף טכנולוגי, מסיורי אוויר והאזנה . במבצע זה נעשתה פריצת הדרך האמיתית הראשונה בהפעלה ובניהול של מערכת איסוף מודיעין בראייה כוללת ובהקשר של משימה מבצעית . הפעלה זו אפשרה את תיקונם של חלק מהליקויים של התוכנית המבצעית במהלך הקרב . מטה מבצע "נחשון" היה מעודכן, אך גם השפיע על האיסוף בפועל . לרשות המטה היה אמצעי איסוף אורגני – מטוס סיור שאותו הפעיל בהתאם להתפתחות המבצע, לצורך סגירת פערי מידע או אימות מידע ממקורות אחרים . ממצאי הסיור האווירי השפיעו על התוכנית המבצעית . למטה היה קשר גם עם מרכז ההאזנה של הש"י בירושלים, ישירות או באמצעות הרמה המטכ"לית, וידיעות שנקלטו בחוליית ההאזנה עברו בזמן לידיעת המטה . במבצע "נחשון" הייתה מעורבות מטכ"לית רבה בשני ערוצים . האחד, הערוץ המודיעיני, שדרכו הזרים המטכ"ל ידיעות שהתקבלו ממקורותיו ( מודיעים ערביים, האזנה, מקורות בריטיים ומידע גלוי ) ; והשני, הערוץ המבצעי, שדרכו זרמו הנחיות מבצעיות למִפקדת המבצע, בהתבסס על הערכות המצב המטכ"ליות . יהיה זה נכון לומר כי במבצע, בעיקר בשלב ניהול הקרב, פעלה מערכת איסוף מודיעין מאולתרת וראשונית, אך בעצם הפעלתה הייתה משום התקדמות רבה . פירותיה היו מיידיים – הם השפיעו על קבלת ההחלטות במהלך המבצע ועל תיקון ליקויים בתוכנית המבצעית שגובשה על בסיס המודיעין המקדים . בשלב השלישי, ערב הפלישה ( מאי 1948 ) , המודיעין "לא סיפק את הסחורה" ופערי המידע הפכו למשמעותיים ככל שהתקרב מועד הפלישה, באשר לצבאות הערביים ולמדינות ערב . מערכת האיסוף התקשתה לפתח מענה איסופי מתאים לסגור פערי מידע התשתית של קהילת המודיעין מתגבשת יסודות המודיעין המקצועי עם ניסוי וטעייה התפתחות מקורות האיסוף של המודיעין הצבאי
|
|