הקדמה

עמוד:10

נגלה שתיאורים מקובלים רבים של ההיסטוריה של מדינת העם היהודי שוזרים בתוכם מיתוסים שהשתרשו בתודעת החברה היהודית ‑ ישראלית . לפני שניכנס לשאלה מהו בדיוק "מיתוס" בַּמובן שאנחנו עוסקים בו כאן, הבה נראה דוגמה קצת יותר מפורטת לאופן שבו מתוארת שיבת עם ישראל למולדתו העתיקה ‑ בגירסה נפוצה למדי, שרבים מאיתנו אימצו אותה לעצמם כאמת שאין עליה עוררין : ארץ ישראל היתה ארץ ריקה, שוממה וענייה, במשך מאות השנים של השלטון המוסלמי . תושבים ערבים כמעט לא היו בה . היישוב היהודי התקיים בה כל הזמן . העליות הציוניות החל מסוף המאה ה ‑ 19 יצרו שינוי דרמטי בהתפתחותה של הארץ . נבנו יישובים, הוקמה תעשייה, הופרחה השממה והודברה הקדחת . בעקבות זאת מאות אלפי ערבים מהארצות הסמוכות החליטו להצטרף אל המעטים שחיו בה, ובאו לארץ ישראל לחפש בה עבודה ומגורים . הערבים בארץ ישראל לא ראו את עצמם כעַם אלא חלק מהאומה הערבית, וחלק מהם אפילו רצו להשתייך לסוריה . כל הדרישות הלאומיות שלהם היו בעצם ההתנגדות שלהם להצהרת בלפור, וכל המטרה שלהם היתה לגרש את היהודים בחזרה לאירופה . אין מה לומר, גירסה ברורה, שלמה ועקבית ‑ רצף של עובדות ( או פרשנויות של עובדות ) שלכאורה יוצר תמונה שלמה ואחידה, שקל לדבוק בה . נדמה שאין לנו שום קושי לזהות את החלוקה הזאת לשחור ולבן : מצד אחד עַם שוחר קידמה ושלום שבא להפריח את השממה ( "לבנות ולהיבנות בה" ) , ומצד שני ‑ עֵרב ‑ רַב חסר מאפיינים לאומיים שמקדיש את מרצו לתועלתו האישית ואת מרבית משאביו למעשי עוינות ואיבה . ושוב : נדמה כי כמה מרכיבים בתיאור יוכלו להתקבל גם על דעתם של לא ‑ ישראלים רבים ( למשל, אין ספק שאנשי העליות הציוניות בנו יישובים והקימו תעשייה, ועוד ) , אבל על פרטים לא מעטים המסופרים בו כעובדות מוצקות אפשר בהחלט לשאול : האומנם כך היו פני הדברים ? בַּסדר הזה ולא אחרת ? או פרטים אחרים, שלעיתים אף הפוכים, החסרים בו ומעצבים את עמדתנו האם אנו כלל מודעים להם ? חשיבותם של אלו החסרים רבה ביותר, כי לעיתים, מהות האמונה או העמדה שלנו איננה מה שאנחנו רואים או יודעים, אלא מה שאיננו יודעים או רואים . ובאופן כללי, האם אין זה סיפור שבמידה מסוימת "תפרנו" לעצמנו ‑ חלקו מן המציאות, 10  ככה בדיוק קרה ?

משכל (ידעות  ספרים)

ספרי עליית הגג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר