|
|
עמוד:14
14 גייל טלשיר אינו חוקתי . לאחר בחירות אפריל 2019 עמדה פסקת ההתגברות במרכז הדיונים הקואליציוניים . נוסף על חוק החסינות - בניסיון לחלץ את ראש הממשלה נתניהו מהעמדה לדין בעקבות שימוע בשלושה כתבי חשדות באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים - נוצק בדמוקרטיה הישראלית המסד לשינוי כללי המשחק ואולי אף לשינוי המשטר . מערכות הבחירות ב- 2019 הפכו למאבק על כללי המשחק עצמם, על המוסדות, הפרקטיקות, המוסכמות והנורמות הציבוריות המשותפות לרוב הציבור בישראל . מהפכת-הנגד החוקתית הסעירה את הציבוריות הישראלית בשנים האחרונות, וכמוה גם הוויכוח על חוק הלאום, בעיקר סביב מאבק הדרוזים נגדו, ואולם הממד הסמוי של מדיניות הממשלה, 8 היה דווקא תפיסת שניתן להגדירה בהשאלה "המהפכה השקטה", המשילות . חוק הלאום ופסקת ההתגברות חצו את הציבור לשני גושים כמעט דיכוטומיים - בעד ונגד, ימין ומרכז-שמאל, אבל "הגברת המשילות" עברה בקול דממה דקה . המדינה, השירות הציבורי ותפיסת המשילות כדי להבין את הוויכוח על המשילות יש למקמו בהקשר של התמורות במעמד השירות הציבורי במדינות דמוקרטיות, מה שנתניהו מכנה "הביורוקרטיה" . בשלהי המאה ה- ,19 עם צמיחת המדינה המודרנית, היה השירות הציבורי לעמוד השדרה שעליו נסמכה הברית בין האזרח ובין המדינה כדרג המקצועי המספק שירותים, מבצע מדיניות ומתווך בין הפוליטיקאים הנבחרים ובין 8 . במקור הוצע המושג על ידי אינגלהארט ( Inglehart ) כסמל לעלייה של דור בעל ערכים פוסט-מטריאליים, שממנו יצאו התנועות החברתיות החדשות ומפלגות הירוקים, אך גם הימין הקיצוני באירופה . Ronald Inglehart , The Silent Revolution : Changing Values and Political Styles Among Western Publics, Princeton University Press, 1977
|
|