|
|
עמוד:8
8 יש גם יש . ספר זה עוסק בכך, בהקשר ההיסטורי והאינטלקטואלי של ראשית העת החדשה . הקשר זה מעוגן בעיקר, אך לא רק, בדעותיו ובאבחנותיו של נסיך ההומניסטים, גדול הלמדנים באותה העת, דזידריוס ארסמוס מרוטרדם ( Desiderius Erasmus Roterodamus, 1466 - 1536 ) . ארסמוס היה לא רק מלומד פורה ומפרה, שהטביע את חותמו במגוון תחומים, בהם תאולוגיה, פילולוגיה, ספרות ותרגום, אלא גם מראשוני האינטלקטואלים המודרנים, כלומר "אינטלקטואל מעורב" או "אינטלקטואל ציבורי" . זאת משום שערב עצמו בוויכוחים ובפולמוסים בנושאים עקרוניים, שחרגו מתחומי עיסוקיו הלמדניים, כשביקורת קשה מוטחת בו והוא ואף מסתכן בחייו . שאיפתו, והיא בולטת בכתביו, לקדם את טובת הכלל ( publica utilitas ) , והתנגדותו העקבית למסעות צלב, שתוכננו בתקופתו, תופסות מקום מרכזי במחשבתו ובכתביו . על פי ז'יליֶן בֶּנדָה, בספרו הידוע ב ג י ד ת ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם ( 1927 ) , ארסמוס היה אינטלקטואל, מורה-מוסר כעמנואל קנט וארנסט רנאן, שפעל בשם ערכים אוניברסליים, משמע — הומניות וצדק . אכן, מעבר ללמדנות טהורה ניצל ארסמוס את כישוריו המזהירים כדי להשריש נורמות של צדק אנושי וחברתי . עם זאת, מחשבתו לא חפה מהטיות אינטלקטואליות בולטות .
|
|