|
|
עמוד:13
קוויר באופן ביקורתי 13 העמוק של הנפש, אולם אין זה מבנה נתון אלא תוצאה של איסור חברתי על הומוסקסואליות, המוליד את ה"סימפטומים" התרבותיים שאנו מכנים נשיות וגבריות . הזהות שלנו, אם כן, היא הפגן ) acting out ( של מלנכוליה, שבבסיסה אובדן של סוג התקשרות שאין לו מקום בעולמנו המודע . אם תיאור זה נכון, הרי שאי – אפשר עוד להבחין בין הומוסקסואליות והטרוסקסואליות כנטיות נתונות, עצמאיות זו מזו, או לקבוע שאחת היא המקור הברור של האחרת . שתי קטגוריות הזהות הללו תלויות ומאפשרות זו את זו . בספריה נלחמת באטלר בתיוג של ממד כלשהו של אנושיות כטבעי וכנתון . הצורה המסוכנת ביותר של כוח היא כאשר הוא מסתתר מאחורי התווית של האמת, הנתון והטבעי . לאור ההנחה כי משמעות ומציאות נקבעות באמצעות ומתוך השפה, הרי הצבה של אלמנט כלשהו של הקיום הפסיכולוגי או הגופני כקודם וכאדיש לכוח החברתי המגולם בשפה היא תיחום דוגמטי המצמצם את ההבנה של כוח חברתי, ובכך תוחם לבלי צורך את המאבק הפוליטי ומאשרר, למעשה, את מבנה הכוח הקיים, תוך הסתרת ממדי כוח מרכזיים תחת תווית של א – פוליטי וא – חברתי .
|
|