|
|
עמוד:12
גיליון 6 | דצמבר 2020 . טבת תשפ"א [ 12 ] אפשרויות של השלת המגבלות וגילוי העצמי . אולם הדוברת של הר- שפי מתעופפת מבחירה אל תוך הבית, רוצעת את אוזנה, משתעבדת בפתחו ומבקשת ללמוד מחדש את המלאכות הנעשות בו . באופן זה היא מציעה אפשרות תיאולוגית פוסט- ליברלית של דוברת המרוויחה מפירות הפמיניזם, אבל גם מסבכת ומבקרת את הנחות המוצא הליברליות . "משפחות מרובות ילדים" הזמנה לקריאה מזרחית בסוגיית הפרדת ילדים מהוריהם ליהי יונה מערכת הרווחה הישראלית מסמלת בציבוריות הישראלית את אחד ממאפייני המדינה הסוציאלית, את האמונה בהבטחת רמת חיים נאותה בתחומים כגון בריאות, חינוך, דיור, תעסוקה ועוד . למרות זאת, לאורך השנים נמתחה ביקורת על פעילותה של מערכת הרווחה בכלל ועל יחסה להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם בפרט . על פי ביקורת זו, גישתה של מערכת הרווחה היא לא אחת מקילה יתר על המידה בהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ובהעברתם למסגרות מדינתיות או לאימוץ . עם זאת, רוב רובה של הביקורת נותרה שקופה מן הבחינה האתנית-גזעית . מאמר זה מבקש להניח את היסודות התיאורטיים שיאפשרו קריאה מזרחית-משפטית של פעילותה המודרנית של מערכת הרווחה ולהאיר את הפוטנציאל של קריאה זו בהענקת פשר והיגיון מארגן לפעילותה בשנים האחרונות . לשם כך המאמר מסמיך ( juxtapose ) את הסיפור ההיסטורי והמוגזע של מערכות הרווחה והבריאות בראשית שנות מדינת ישראל אל הביקורת המודרנית, נטולת הצבע, על התנהלות מערכת הרווחה היום . קריאה אינטרדיסציפלינרית זו — המחברת בין שתי מסגרות שיח קרובות שלרוב אינן "מדברות" ביניהן — מאפשרת להאיר מוטיבים חוזרים בהתנהלות מערכת הרווחה המודרנית . הטיעון מוצג דרך שלוש תמות מארגנות : ראשית, הקשר בין השיח הגזעני על האם המזרחית המזניחה לטרמינולוגיה המקצועית העכשווית, המגדירה משפחות מזרחיות ואימהות מזרחיות באופן ספציפי כנעדרות מסוגלות הורית ; שנית, קווי הדמיון בין קיומו ההיסטורי של שוק שחור למכירת ילדים, כמו גם פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, לבין רגולציה המודרנית של דיני האימוץ בישראל ; לבסוף, הקשר בין הפרדיגמה האאוגנית שרווחה בקרב גורמי המקצוע בשנים הראשונות לקום המדינה לשיח התועלתני שסביבו מעוצבת לעיתים שאלת טובת הילד . דרך הדיון בשלושת תמות אלו המאמר מבקש להציף את הרקע ההיסטורי המוגזע שבמסגרתו התפתחו מושגי המפתח המקצועיים שלאורם פועלת המערכת ולעודד מחקר עתידי בהשפעות גזעיות על עבודתה כיום .
|
|