|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 הרך והקֶשר בין קבלת החלטות לבין היסקים לוגיים בקרב ילדים . את הפרק השביעי כתבו טל שריר ופרופ׳ זמירה מברך . בפרק זה החוקרות בוחנות אם ילדים המגלים נטייה ספונטנית להתמקד בכמויות, נוטים לעשות זאת רק במשימות "ביצועיות" ; ואם ילדים בגיל הגן יכולים להתמקד ספונטנית לא רק בכמויות המוצגות באופן אקראי, אלא גם במבנים מתמטיים מורכבים למדי . מהמחקר המוצג עולה שיותר ממחצית מהילדים הצעירים נוטים להגיב ספונטנית להיבטים המתמטיים של פריטים אשר מוצגים להם באקראי או במבנה כפלי . נטייה זו מתבטאת במשימות ביצועיות יותר מאשר במשימות מילוליות ( באלו הפריטים משובצים בתמונות נוף או בתמונות המתארות את סביבתם הטבעית של הילדים ) . המחקר הראה כי ילדים שהם בעלי נטייה ספונטנית להתמקד בכמויות ובמבנים מתמטיים, מגלים הבנה מתמטית טובה יותר מאשר ילדים הנוטים פחות להתמקד ספונטנית במבנה כפלי ובסדרות חשבוניות . כמו כן נמצא קשר בין משתנים אלה לבין השכלת האם . השער הרביעי, "ידע של גננות, מורים ופרחי הוראה", כולל שלושה פרקים . את הפרק השמיני בספר כתבו ד״ר בת שבע אילני וד״ר דינה חסידוב, והוא עוסק בתפיסת מושגי היחס המספרי ( = , < , > ) בקרב גננות ופרחי הוראה לגיל הרך . הפרק עוסק בשאלות האלה : כיצד ובאיזה אופן פרחי הוראה וגננות תופסים ומשתמשים בסימני היחס ( = , < , > ) בין מספרים ופעולות ? מה הם ההבדלים בין פרחי הוראה לגננות באופן התפיסה והשימוש בסימני היחס בהקשר של השפה הטבעית ? פרק זה מדגיש שבדומה לכל שפה, לשפה המתמטית יש חוקים וסימנים המאפשרים לה להתקיים : מספרים, סימני פעולה, סימני יחס וכן הלאה, ויש לחזק את הבנת הנקודה הזו בקרב העוסקים בהוראת מתמטיקה . בפרק התשיעי שכתבה פרופ׳ ג'ואן מאליגן, מתואר פרויקט אשר נערך באוסטרליה . בפרק זה מוצגים ניסויים המסייעים לילדים צעירים לפתח מודעוּת לזיהוי דגמים ומבנים מתמטיים ( AMPS : Awareness of Mathematical Pattern and Structure ) . כמו כן נסקרים בפרק מסלולי למידה של תוכנית העוסקת במודעוּת מתמטית לדגמים ולמבנים, וזאת תוך כדי התמקדות בשתי דוגמאות לייצוגים שהציעו ילדים לבנייה של רשתות ( grids ) ולוחות מאה . את הפרק העשירי בספר כתבו פרופ׳ דינה תירוש, פרופ׳ פסיה צמיר, פרופ׳ רותי ברקאי ופרופ׳ אסתר לוינסון . פרק זה בוחן ומאפיין את היישום והניתוח של פעילויות מתמטיות בגן הילדים . הפרק מתאר מחקר שהתבסס על שני רכיבים עיקריים בעבודת הגננת : ידע תוכן וידע פדגוגי - תוכני של הגננת ; ותחושת המסוגלות
|
|