|
|
עמוד:11
המדקה 11 שמעו החיילים על תפקידם ופעילותם במארג הדמוקרטי הישראלי . את הביקור הבלתי נשכח בבירה חתם מפגש עם נשיא המדינה במשכן הנשיא . המחזה של 800 חיילים יושבים ומשוחחים עם הנשיא שלהם לא יישכח ממני לעולם . כשחזר הגדוד לפעילות, היה זה גדוד שונה לחלוטין מזה שאך סיים את הפעילות הקודמת . כלל הלוחמים, המפקדים ואנשי המנהלה נמלאו רוח חדשה, והגדוד הגיע להישגים מרשימים : % 100 מהפיגועים סוכלו, ואף חייל לא נפל בלחימה — הצלחה חסרת תקדים . הצלחת הגדוד לא נעלמה מעיני הפיקוד הבכיר, ובסיום תקופת הפיקוד עליו קודמתי לאחד התפקידים החשובים ביותר בצבא : ראש לשכת הרמטכ"ל דאז, משה ( בוגי ) יעלון . ראש הלשכה יושב למעשה בצומת המרכזי של הפעילות הביטחונית של מדינת ישראל . הוא האחראי על התיאום המבצעי, המודיעיני והמדיני בלשכת הרמטכ"ל ונמצא בממשק יומיומי עם הדרג המדיני ועם שאר הסוכנויות הביטחוניות . הוא יושב בחדר הפיקוד של המבצעים הרגישים ביותר, במרכז העצבים של צה"ל . תקופת כהונתו של יעלון כראש המטה הכללי לא הוארכה כמקובל, ומצאתי עצמי מלווה אותו במסע פרידה מיחידות צה"ל . לכל יחידה שהגענו אליה העניק יעלון תמונה ממוסגרת ובה מילות שירו של אלתרמן "אז אמר השטן", שיר שאעסוק בו בהמשך הספר ושתוכנו נוגע לאמונה בצדקת הדרך של היהודים במדינתם החדשה . לרמטכ"ל היה ברור שהמרכיב החשוב ביותר בלחימה הוא האמונה בצדקת הדרך, וכי הרוח תכריע את המאבק . תשומת ליבי החלה להתמקד יותר ויותר בנעלם הזה, צדקת הדרך . התחלתי לשאול חיילים ומפקדים שדרכיהם הצטלבו בשלי מה הם יודעים על ההיסטוריה של עם ישראל, עד כמה הם מאמינים בציונות, וחשוב מכול — עד כמה הם משוכנעים בצדקת דרכנו . התמונה שהתבררה לא הייתה מעודדת . דורות על דורות של צעירים ישראלים אינם מודעים לעובדות בסיסיות ביותר בנוגע לציונות, לעם ישראל
|
|