|
|
עמוד:12
12 בגילוי לב גמור, למעלה ממידתו של כל הדיוט מצוי . מסיבה זו ממש ביקשתי להוכיח לאותם סטיריקנים קלי דעת המאמינים שביכולתם להצליף בנו, כי כישרון לא יכול לשמש תחליף להכשרה מקצועית, וכי אלה שאינם רופאים ממשיכים להיטפל לזוטות חסרות ערך בעודם מאמינים כי הם קורעים את נשמת מקצוענו לגזרים . נֶאמר כי דברים מחרידים מתרחשים במערה שלנו ; אלא שמתרחשים בה דברים רבים אחרים שכדי לראות ולהבין אותם צריך להיות רופא . ואולם, מה לנו שנתגונן ? מספיק שנבקש מכתות מקצועיות אחרות לספק דוגמאות לבני אדם כנים כל-כך ומזהירים כמו איגנץ פיליפ זמלווייס . ואילו על הניסיון להשיב בזה אחר זה על טיעונים שנדמים כה מכריעים למשמיצֵנו מן הראוי לוותר, שכן איננו מדברים באותה שפה . העולם סובב על צירו אך ורק מכוח שכרונה השופע של הבריאות, אחד הכוחות המופלאים של הנעורים, האוצרים בקרבם גם כפיות טובה ועזות מצח . השעה העגומה מגיעה תמיד ברגע שבו האושר, אותה אמונה אבסורדית ונאצלת בחיים, מפנה את מקומו לאמת בלב האדם . מקרב כל אחינו, האין זה תפקידנו להישיר מבט אל האמת הנוראה הזאת, ובאופן היעיל והנבון ביותר ? ייתכן כי דווקא בשל הקִרבה השלווה שלנו אל סודם הגדול ביותר של בני האנוש, לנו, יותר מכולם, גאוותם מתקשה לסלוח . ∫
|
|