|
|
עמוד:11
11 חיים בשפה, חיים בתשוקה בסביבה ) , אז נקודת הפתיחה שלנו אינה כוללת בעצם שום הצהרה על אודות טוב מוחלט או רע מוחלט . אין נקודת פתיחה מוסרית בכלל . יהודה : אכן . אנחנו נולדים לתוך מציאות קיימת ; מציאות חברתית, סמלית, ערכית — קיימת . זהו בעצם הציוד שיש לנו . אין רשות חיצונית שקובעת קריטריון שיגיד לנו מה עלינו לרצות או לבחור . כמובן, יש מי שמאמין שהאסטרולוג יֵדע לתרגם מה מצווים עלינו הכוכבים, ובמקרה נולדנו למדינה שבה האינטרס של המחוקק יצר חוקים אלה ולא אחרים במדינה שקובעים מה נכון, אך לא זאת האתיקה של הפסיכואנליזה . בפסיכואנליזה אנחנו רוצים לחשוף את התשוקה שמאחורי הציווי ובכך למוסס את שליטתו . אסתר : כלומר אתה אומר : אל דאגה ; יהיו רבים שיעזרו לו לאדם במעשה הבחירה שלו . הוא יוכל לבחור בסופרמרקט של האופציות הרוחניות והנפשיות — יהודה : לא ולא, לא זה מה שאמרתי . אני אומר שכולנו כבר עמוסים מלכתחילה בערכים ובהכוונות ובאידיאלים, שנולדנו לתוכם, ושניתן, עד גבול מסוים, להשתחרר מהם . אסתר : שנולדנו לתוכם . . . אתה רוצה לקרוא לזה "אני עליון" ? יהודה : לא . חלק ממה שכדאי להבין לגבי החיים הוא שלא בהכרח ניתן להשתחרר מאותם ערכים ולא בהכרח כדאי להשתחרר מהם . הפנטזיה להיות משוחרר מהשפעות היא משהו לטפל בו . אין מצב כזה, של היות משוחרר מהשפעות . אסתר : השאיפה להשתחרר מהשפעה היא שאיפה אובססיבית . . . אלא שאני לא חתרתי כלל אל השאיפה להיות משוחררים מהשפעה . להפך : אני מתייחסת לחוויה של בדידות הנובעת מדבריך, בדידותו של הסובייקט שההכרעה מוטלת עליו לבדו . יהודה : אם כך, לא הייתי אומר בדידות ; לא בדידות אלא יתמות .
|
|