|
|
עמוד:9
9 מבוא המתוארות בספר ממחישות עקרונות תיאורטיים ומתודולוגיים של פרקטיקה ביקורתית ואת המורכבות הכרוכה ביישומם . תרומתן היא בראש ובראשונה באפשרות לקדם דיון בשאלות מהי פרקטיקה ביקורתית ? כיצד היא מתבטאת בהקשרים דיסציפלינריים שונים ? מהם התנאים המאפשרים את קיומה ? בפרק המבוא אנו מבקשים להציג בקצרה את עקרונותיה של פרקטיקה ביקורתית ולהציע כיווני תשובה אפשריים לשאלות מהי פרקטיקה ביקורתית ? מה הם האתגרים שהיא מציבה לפני המעורבים בה ? מכיוון שפרקטיקה ביקורתית קשורה קשר הדוק לתיאוריה ביקורתית, נתחיל בדיון קצר בזו . תיאוריה ביקורתית הניסיון לתאר בקצרה תיאוריה ביקורתית או לספק לה הגדרה מוסכמת נועד מראש לכישלון . עם זאת, אפשר לטעון שתיאוריה ביקורתית היא פרויקט אינטלקטואלי רחב יריעה שמשתייכים אליו הוגי דעות חברתיים רדיקליים מרקע פוליטי ודיסציפלינרי מגוון אשר תורמים בכתיבתם למגוון תיאוריות, כגון מרקסיזם, ניאו-מרקסיזם, פמיניזם, פסיכואנליזה, פוסט-קולוניאליזם ופוסט-סטרוקטורליזם . ההוגים חלוקים ביניהם בסוגיות מכריעות, בהן מקורו של הדיכוי החברתי, טיבה של המציאות החברתית, משמעותו של צדק וכן בעמדותיהם כלפי רציונליזם, מודרניזם ופרויקט הנאורות ( 2011 Strydom ) . מבחינה היסטורית אפשר לאגד את הוגי הדעות תחת כותרת אחת, שנוצרה בעת הקמתו של המכון למחקר חברתי בעיר פרנקפורט שבגרמניה בסוף שנות ה- 20 של המאה ה- 20 . מאז היווסדו ועד היום המכון משמש מסגרת לאינטלקטואלים ניאו-מרקסיסטים אשר מבקשים לתרום בעבודותיהם לפיתוח תיאוריה ביקורתית של החברה ולקידום "האינטרס האמנציפטורי של בני האדם" ( ברונר 2008 : 8 ) .
|
|