|
|
עמוד:10
10 | הרגלים קטנטנים את האשמה בעצמך, נכון ? האשמה היתה ביצרן . כשמדובר בניסיונות כושלים להשתנות, אנחנו כמעט אף פעם לא מאשימים את "היצרן" . אנחנו מאשימים את עצמנו . כשהתוצאות שאנחנו משיגים אינן עומדות בציפיות שהיו לנו, המבקר הפנימי שבתוכנו מוצא לעצמו פתח לצאת לבמה . רבים מאיתנו מאמינים שאם אנחנו לא מצליחים להיות יותר יעילים, לרדת במשקל או לעשות פעילות גופנית סדירה, כנראה משהו לא בסדר אצלנו . אילו רק היינו אנשים טובים יותר, לא היינו נכשלים . אילו רק היינו פועלים במדוקדק לפי כל הנחיות התוכנית, או ממלאים את ההבטחות שהבטחנו לעצמנו, היינו מצליחים . אנחנו רק צריכים להתעשת, לסדר את הראש ולהשתפר . נכון ? לא ולא . אני מצטער . זה לא נכון . אנחנו לא הבעיה . הבעיה היא הגישה שלנו לשינוי . זה פגם בתכנון — לא בנו . בנייה של הרגלים ויצירה של שינוי חיובי יכולות להיעשות בקלות — מתוך גישה נכונה . מערכת שבנויה על אופן הפעולה האמיתי של הפסיכולוגיה האנושית . תהליך שמקל שינוי . כלים שלא מסתמכים על ניחושים או על עקרונות לקויים . התפיסות הרווחות בציבור בנוגע ליצירת הרגלים ושינוי משתלבות בדחף שיש בנו לקבוע ציפיות לא מציאותיות . אנחנו יודעים שיש חשיבות להרגלים ; פשוט צריך יותר הרגלים טובים ופחות הרגלים רעים . ובכל זאת, כולנו עדיין מתקשים להשתנות . עדיין חושבים שהאשמה תלויה בנו . כל המחקרים שעשיתי והניסיון המעשי שלי מורים שזה בדיוק הלך הרוח הלא נכון . כדי לעצב הרגלים מוצלחים ולשנות התנהגויות, עלינו לעשות שלושה דברים . להפסיק לשפוט את עצמנו . לקחת את השאיפות שלנו ולפרק אותן להתנהגויות קטנטנות . לשמוח על טעויות, כי הן תגליות, ולהשתמש בהן כדי להתקדם . הקביעות האלה אולי לא נראות אינטואיטיביות . אני יודע שהן לא טבעיות לכולם . גם ביקורת עצמית היא סוג של הרגל . יש אנשים שהמוח שלהם עובר
|
|