|
|
עמוד:12
מ ח ש ב ו ת ע ל ש פ י ט ה 12 הפרק השני, שעניינו "כללים, חריגים ושיקול דעת", דן במתח הקיים בין קביעת נורמות רחבות וכלליות, לבין הצורך להתחשב בנסיבות מיוחדות, מה היא ? םלכלליבאמצעות שימוש בחריגים . האם מוצדק לקבוע חריגים מה ההבדל בין ? ל המשמעות של פנייה לחריג, וכיצד היא משפיעה על הכל חריג לכלל עצמו לבין השגתו לאחור רק במתכונת של "לפנים משורת הפרק עוסק בשאלות אלה ובשאלות נוספות הקשורות בהן . ? "הדין הפרק השלישי, הנושא את הכותרת "כתיבה שיפוטית", מתמקד בתוצר הפורמלי של ההליך השיפוטי : פסק-הדין או ההחלטה . הדיון בפרק זה מאפיין את הייחוד של הכתיבה השיפוטית, בעיקר בהשוואה לסוגי כתיבה משפטיים אחרים, כדוגמת מחקרים אקדמיים, וכן בוחן את מקומה בתוך עבודת השפיטה . הוא גם מבחין בין טקסטים שיפוטייםהמכלול הרחב של שליישומייםהחלטות קצרות מול פסקי-דין ארוכים, פסקי-דין – שונים ערכאות דיוניות מול פסקי-דין עקרוניים של ערכאות עליונות ועוד . הפרק הרביעי ממשיך לבחון אותו נושא, אך מתמקד ב"הנמקה או ההחלטה שכולל את ההצדקותהשיפוטית", אותו חלק של פסק-הדין – הדיון בוחן את התפקידים שממלאת ההנמקה השיפוטית התומכות בהם . הן על-פי התפיסה המסורתית, והן בשים לב לשינויים שחלו במתכונת ההנמקה ולאופן שבו היא נקראת בזיקה לדפוסי הפרסום העדכניים של בת בין ההנמקה פסקי-דין . הפרק מוסיף ובוחן את מערכת היחסים המורכ לבין הזירה הציבורית החדשה, שמתאפיינת גם בחשיפה הגבוהה של ההחלטות השיפוטיות באינטרנט . אתכלומרשיפוטיים",דעות"חילוקישלהפרק החמישי בוחן את התופעה לצידהאלה,במקריםאחד . פהתמיד ניתן לאפסק-הדיןשבגדרההפרקטיקה ביןמבחיןזהבפרקהדיוןיחיד . דעתאומיעוטדעתמתפרסמתהרובדעתשל אומהיבט הידיעה של השופט – כאלהדעותחילוקישל שונים מצבים במיעוט ואם לאו, מהיבטו את הדעה הנפרדת אם יישאר יםהמחברהשופטת טיבה של המחלוקת ) רוחבה ומידת העקרוניות שלה ( , מהיבט הבחירה של בדעת מיעוט אוםעמדתאם להעדיף ביטוי מדויק שלםעצמיםהשופט לבחור פשרה שתשפיע על דעת הרוב, וכן מהיבט ההבחנה בין דעת מיעוט של יחיד לבין דעת מיעוט של רבים . נוסף לכך, הדיון נדרש להשפעה האפשרית של חילוקי הדעות על האופן שבו נקראים פסקי-הדין, ועל הקשר שלהם לעקרונות של פלורליזם ושל עצמאות שיפוטית .
|
|