|
|
עמוד:13
מדרש הגדול 13 בלשונו ובמעשה העריכה שלו על התערבותו בטקסט . תופעה זו משכה את תשומת ליבי, ויצאתי לדרך כדי לבחון באיזו מידה היא מאפיינת את מדרש הגדול ומהי משמעותה, ובאיזו מידה כלי המחקר הספרותיים מאפשרים עיסוק במדרשים, בייחוד אלו מימי הביניים, בראייה פואטית . מדרש הגדול פרץ לתודעה המחקרית כאשר כתב יד שלם של החיבור הובא לידיעת חוקרי ספרות התלמוד והמדרש על ידי סוחר עתיקות מירושלים, יהודי מומר ושמו משה מוזס וילהלם שפירא, בעל מוניטין כ"שפירא הזייפן", והוא מכרו לספריה 2 פיש מציין כי למרות עננת הזיוף הלאומית בברלין בשנת 1878 . שנקשרה בשמו של שפירא, הוא הביא מתימן כתבי יד אמיתיים "ובתוכם מחברת שלמה של מדרש הגדול על התורה ועל ידו 3 על החידוש הזה העיבו עדויות שטענו ששפירא הגיעה לאירופה" . שיחד את השלטונות בתימן כדי להוציא בכוח הזרוע כתבי יד מידי בעליהם החוקיים . 4 מוזס וילהלם שפירא שם קץ לחייו במלון ברוטרדם במרץ ,1884 לאחר שהמוזיאון הבריטי קבע שכתבי יד של ספר דברים שמכר לו מזוייפים, אולם בה בעת ולמרבה התמיהה המשיך לרכוש ממנו 2 . לפרשת חייו של שפירא, ראו גרבר, ספרי הקודש, עמ׳ 56 ‑ 59 ; דרשוביץ ראייה חדשה, עמ׳ 1 ‑ 22 ; יורם סבו, מומר וזייפן, עמ׳ 70 ‑ ,81 יורם סבו, סוחר המגילות, וכמובן ספרה של שולמית לפיד "כחרס הנשבר" . 3 . מדרש הגדול, דברים, פיש, עמ׳ 8 . כפי שמציין פיש בהקדמה שלו למדרש הגדול לדברים, כבר בשנת 1676 מעתיק ר׳ יוסף שליט ריקיטי בספרו "ספר חכמת המשכן" מובאות מ"ספר שהובא מעדני", אולם כלל לא ברור לאיזה מדרש התכוון . עוד הוא קובע, כי ״התייר והחכם ר׳ יעקב ספיר ( 1822 ‑ 1886 ) היה הראשון שהודיע על מציאותו של מדרש הגדול" . למרות כל אלה, מדרש הגדול הגיע לידיהם של חוקרי המדרש והתלמוד כחלק מאוסף כתבי יד מקוטלג בשיטתיות ומאופיין על ידי שפירא . 4 . גרבר, שם, עמ׳ 58 ; סבו, סוחר המגילות, עמ׳ 76 ‑ 80 ; פנטון, שפירא בתימן, עמ׳ lxviii ‑ lxxxi .
|
|